פורום ייעוץ זוגי שאלות על זוגיות

בוקר אור, דוקטור!ראשית, כל הכבוד על המענה וההתייחסות לכל אחד מהפונים.בשנה האחרונה הייתי בזוגיות מופלאה; היא הייתה טובה וכנה. כמו בכולן, גם אצלנו היו ריבים, חילוקי דעות, התלבטויות, כעסים וכדו'. אבל היא הייתה בריאה.הזוגיות הזו נמשכה 6 חודשים, ולאחריהם התקיימה חברות אמיצה, שבאופן טבעי כללה גם נפילות כאלה ואחרות.הזוגיות הסתיימה לא מחוסר רצון להמשיך, לא משנאה, לא ברע, לא כי לא התאמנו...פשוט מקושי אישי של הצד השני, שהיה צורך להתגבר עליו.לצערי, בחודש וחצי שחלפו מרגע הפרידה והלאה, אני חשבתי שזה מת וחסר סיכוי (מבחינת הצד השני), ו"המשכתי" הלאה באמצעות עבודה מאומצת וקשה על רגשותיי, ואף התחלתי קשר חדש.כשנכנסתי לקשר החדש ראיתי איך זה משפיע לרעה על החברות ועל היחסים בינינו, וזה הגיע לפגיעה גם בזוגיות החדשה.עצרתי הכל; התרחקתי משני המקרים וניסיתי לשקם את עצמי מתוך הבלבול והכאב שנוצר בשני הקשרים.היום, 4 חודשים לאחר הפרידה, מסתבר שעדיין יש מחשבה על חזרה, עדיין יש אהבה, עדיין יש משיכה.אך לצערי, איני שם. המשיכה עוד קיימת, יש המון דאגה, המון אכפתיות, המון אחווה. אך בלבי חסר האלמנט הזוגי.השאלה; יש אפשרות לשקמו?מדובר בזוגיות טובה, התאמה כמעט מושלמת, קיים בי רצון לעורר שוב את הרגש הזה ולחיות באושר עד 120. אך איני בטוחה אם זה אפשרי...מה דעתך?

25, 26

רוצה להאמיןרגש הוא משהו חמקמק, ולא תמיד קל להבין אותו או לאחוז בו, או להטות אותו כרצוננו, לא אצל אחרים וגם לא אצל עצמנו. אם תרצי אנלוגיה, אז פעמים רבות הוא כמו נהר רחב, שכאשר הוא קיים, אז כדי להטות אותו צריך לבנות הרבה סכרים, וחפירות, ולעשות את זה בהדרגה.אבל נדמה לי שהשינוי הרגשי אצלך קרה לא סתם, ולא במקרה, אלא כתוצאה מכך שהגעת למסקנה לוגי, שאמרת אותה גם כאן באופן מפורש - שלא התאמתם. זוהי מסקנה לוגית, שאמנם לא הסברת אותה, אבל שאני מאמין שהגעת אליה בשיקול דעת של ראיית אופי היחסים ביניכם והדינמיקה ביניכם ( אלא אם המסקנה הזו הגיעה מתוך כעס גדול - אבל אז אולי היה לכם קשה להישאר ביחד, או חוסר אמון משמעותי ביכולת שלו לשנות משהו, וגם זה יכול לקרות - וזה שילוב של אלמנט רגשי וקוגניטיבי (לוגי)). אם הגעת למסקנה הזו, ושהית בה מספיק זמן, הרגש - אותו רגש של אהבה שיש בו גם צפי לעתיד משותף, נעלם. את לא מאמינה בעתיד משותף, למרות שאת עדיין נמשכת אליו ועדיין מעריכה אותו. ואני חושב שאולי מי שמבלבל אותך בכל זה זה הבחור עצמו - כי הוא משדר לך אהבה, ואז את שואלת את עצמך: טוב, אנחנו לא מתאימים, אבל הוא כל כך רוצה אותי! מי יודע כמה זמן ייקח לי למצוא מישהו אחר שבאמת יאהב אותי, ושגם אסתדר איתו בכל כך הרבה דברים.כך שאני מעביר את הכדור בחזרה אליך - כדי שהרגש הזה יתעורר, צריכה להתעורר בך האמונה שתוכלו להתאים את עצמכם זה לזה באופן שיאפשר לכם לחיות אם לא באושר אז לפחות בסיפוק רב, ואם לא עד 120, אז עד 100 לפחות. ומכיוון שאני לא יודע למה את חושבת שאתם לא מתאימים, אני לא יכול לומר לך אם תצליחי. האם זה פשרות שאת צריכה לעשות עם עצמך כדי להיות שלמה עם עצמך ולומר לעצמך שאת יכולה להתמודד עם אי ההתאמות האלה? יתכן מאד. האם זה שינויים שהוא צריך לעבור? - אולי, אבל על זה את לא יכולה לסמוך. בדקי את מה שאתיכולה, וזו תהיה האינדיקציה הטובה ביותר עבורך.

לא כך העניין.
אם כבר אנלוגיות;
הסיפור הוא כמו שגבר חילוניי, למשל, יתאהב בדתית.
הוא לא בטוח אם רוצה חיים כאלו,
אז עושה "הפסקה" לבחינת הנושא.
(כאשר אפילו פה האנלוגיה לא מדויקת, כי אין קיים באמת פער במציאות שלי, אלא שיקול שכלתני אחר שמשפיע על רצון השכל להשאר בקשר).

אין כעס, אין כאב, התאמה כמעט מושלמת בין השניים.
רק שיקול שכלתני שמעיב ומאפיל מעל הזוגיות ברגע נתון.
והשאלה צפה מחדש כאשר הגבר נכון ומוכן לחיות חיים מסוג זה...

רוצה להאמין יקרה,
לא פשוט. כי יש שני מכשולים עקריים שאת צריכה לעבור (ואולי את רואה עוד שאני לא רואה). האחד - האמון בו והאמונה שבאמת ובתמים יהיה מוכן לקבל את השינוי הזה, ללא שיעשה איתך חשבון על הויתור שלו, מתישהו, או ייאבק בך כאשר יהיו ביניכם אי הסכמות, או שלא תוותרי לו על משהו שהוא חשוב לו, או כאשר הוא יכעס עליך. והשני - זהו אותו נהר של רגשות שלך, שכבר סטה במשהו לכיוון אחר, והשאלה היא עד כמה הוא התרחק מהמסלול הקודם שלו, ועד כמה את מוכנה אולי גם לקחת סיכונים ולהתמסר רגשית לקשר הזה, כדי לחזור למסלול שבו היית קודם. לצערי, כמובן שלא אוכל לומר לך אם הוא אדם שיודע לקבל החלטות וללכת איתן מבלי להתחשבן בעתיד - את מכירה אותו טוב יותר. לצערי, גם לא אוכל לומר לך עד כמה התרחקת, ומה הסיכוי שתצליחי הן להתגבר על חוסר הודאות וחוסר הביטחון בכך שהוא יהיה עקבי בדעתו גם בעתיד, או מה הסיכוי שתצליחי להתמסר מחדש לרגש שלך כלפיו, כי אני לא מכיר אותך מספיק טוב. מה עוד שכל הדברים האלה כרוכים זה בזה. ואגלה לך סוד: אם אם הייתי מכיר אתכם היטב, והייתי יכול לומר לך שיש סיכוי של 90% שזה יצליח, או רק 15% שזה יצליח, הרי גם אז זה אינו ודאי. כל החלטה שלך היא הימור מסויים, כי אין ודאות של 100%. אני רק יכול לומר שככל שתתמסרו יותר לקשר, כך הסיכוי שלו להצליח, והסיכוי שלו להיות קשר טוב ויציב ושמח, יהיה גבוה יותר. אבל כמו שאת מבינה בודאי, זה נכון לכל קשר. אבל מכיוון שאת רוצה להאמין (והרי כך כינית את עצמך), אז אולי את כן מוכנה לבחון את העניין, והרצון הזה יעזור לך להתקדם בכיוון הנכון. בלעדיו הרי אין סיכוי.

תודה רבה ד"ר, על הדברים המדויקים. והעזרה האינסופית.

רוצה להאמין יקרה,
אני חושב שלא אמרתי לך דברים שלא ידעת, אבל כנראה שעזרתי לך לדייק את המחשבה שלך. בהצלחה בכל דרך שתבחרי!