פורום ייעוץ זוגי שאלות על זוגיות

דר שלום רב
יש לי בן זוג מבוגר ממני ב17 שנים.
אנחנו יוצאים 9 חודשים, לפני חודשיים הציע לי נישואים ואנחנו גרים 8 חודשים ביחד.( עברנו לגור ביחד חודש אחרי תחילת היחסים). החתונה שנה הבאה והתאריך כבר סגור.
בתחילת הקשר הכול היה מעולה , אני לא ניידת בנתיים וזאת מהסיבה שעזבתי את לימודי הנהיגה שלי במקום מגוריי כדאי לעבור לגור אתו ולכן, הלימודים נמשכים הרבה זמן כי זה זמן נסיעה, אז כרגע עדיין אין לי רישיון . כפי שרשמתי בהתחלה הכול היה מעולה, הוא היה לוקח ומחזיר אותי מכל מקום, גם מרחקים גדולים והיה מתנדב לעשות את זה. בכל מה שקשור לכסף לא היה ויכוח בכלל.
בתקופה האחרונה התחילו ריבים בנושא של הנסיעות וכסף וכשאני אומרת כסף אני מדברת אל טיפול רפואי שאני צריכה לעשות או מקום להגיע אליו.
כשאני מסבירה לו שמדובר בבריאות שלי, לא נראה שזה מזיז משהו באותו רגע . לגבי הנסיעות הוא יודע שזה זמני והיה מוכן לקבל את זה בהתחלה.
פעמיים תוך הויכוחים הוא ״זרק״ משפטים כמו,״אני חושב שאנחנו צריכים להיפרד״ או ״אני חושב שאת צריכה ללכת״. אני תמיד הגבתי במה שחשבתי כחוכמה נשית וידעתי לנתב את הדברים ולעגל פינות בכדי לסיים את הדברים ולהשלים ,וזאת עשיתי בכלל כל התכונות הטובות שיש בגבר הזה, הוא דואג ואדיב ובאמת אוהב אותי, זה אני יודעת בוודאות.
יחד עם כל זה, הויכוחים על הנושא הספציפי הזה מאוד מכביד עליי וגורם לי להרגיש מושפלת שצריכה להצטדק ולתת דין וחשבון על הנושא הכספי..
התחילו אצלי מחשבות של לעזוב את הכול ולחזור הביתה, מאוד חשוב לי הכבוד אליי וכאשר יש לנו ויכוחים בנושא הנ״ל אני מרגישה ״קטנה״.
הסברתי לו את ההרגשה שלי כמה פעמים אך זה לא עוזר וחוזר על עצמו
מה עליי לעשות?
תודה רבה על העזרה