נתינה וציפיות בזוגיות

שלום
לכולם,חיפשתי מקום לפרוק את תיסכולי מאחר ולבן זוגי קשה מאוד לקבל ביקורת.אני והחבר שלי שנה וחצי יחד. חיים יחד ומאוד מאוד אוהבים.לאורך הקשר היו עליות ומורדות , אבל לומדים לגשר על הכל. וסך הכל נהנים מאוד.אני מטבעי בן אדם חם ומפנק ואתמול התפרץ ריב על הנושא הזה שהעלתי בפני חבר שלי שאני מרגישה שאני נותנת ומשקיעה המוןןןןן כתבתי את הדברים שעשיתי עבורו לאחרונה על דף. זה נבע מדבר אחד יותר מידי שלא יכלתי להכיל אז התפרצתיכתבתי על כל הארוחות שאני מכינה לו אם במפתיע ואם סתם אחרי יום עבודה. לו, מידי פעם לחברים שבאים, להורים שלו, כתבתי על מתנות לעבודה חדשה שהתקבל,ובכלל סתם מתנות קטנות שלא קשורות ביום הולדת, כתבתי על היוזמה שלי לצאת יחד ל"דייטים" לסרט לארוחה באמצע שבוע על נקיון הבית על כמה אכפת לי מהבית וכמה אני מרגישה שיש דברים שהוא מסוגל לדחות.הוא מאוד כעס , בעיקר על עצמו. ומה שהיה לו להגיד לי זה שהוא בן אדם של נתינה אבל כנראה זה מה שאני מוציאה ממנו.וכנראה אני לא משאירה לו מקום לתת מרוב הנתינה שלי.הוא אמר לי אם אהבה זה רק לתת ולתת אז לפי המונח הזה אולי אני לא אוהב אותך בכלל.במקום להגיד שהוא מצטער וישתפר וכבר ממחר יפתיעאותי במשהו קטן הוא התגונן ואמר , אני לא יכול להחליט שמחר אביא לך פרחים. הדברים נובעים אצלי מרגש מרצון אמיתי לרגש אותך. ואני לא מצליח ליישם דברים כאלה ולהפתיע ולרגש.אנחנו מדברים על נישואים ועל העתיד המשותף, אני מאוד אוהבת אותו יש בו הרבה צדדים נפלאים שגורמים לי לשמוח. אבל שאני חושבת לעומק על עניין המחוות, הריגוש ההפתעות , אני מגלה שאני נותרת ללא ציפייה בזוגיות הזאת... ואני בן אדם.נורא נורא נורא בא לי להתרגש ולא ממתנה מוחשית ויוקרתית אלא מעצם המחשבה שהחבר שלי חשב עלי..מה עלי לעשות ..?

השאלה שלי מה לעשות בקטע פרקטי..להפסיק לבשל? להפסיק לקנות לו מתנות קטנות? אני הולכת לקנות גרביים וממש יודעת שהוא צריך אז לא לקנות לו גרביים? לא להציע לצאת לדייטים?איך בחורה חמה וטוטאלית מפסיקה לתת ומפנה מקום לצד השני לתת?

מאיה 31 יקרה,
יכול מאד להיות שאם תשאלי אותו מה הוא אוהב בך, בראש הרשימה תעמוד הנתינה שלך. ואם תשאלי מה הוא לא אוהב בך, אולי בראש הרשימה תעמוד הציפיה שלך שהוא יהיה כמוך. את מציבה לו סטנדרטים גבוהים מדי עבורו, ואולי הוא מרגיש שאת מנסה להיות לו מודל להתנהגות, ולחנך אותו דרך הנתינה שלך, יותר מאשר לתת נטו. אני לא יודע אם הוא צודק או לא, אבל אם הוא מרגיש שהציפיות שלך הן שהוא יהיה כמוך, אז זה בהחלט מרגיש כך, והתוצאה היא שהוא לא מרגיש טוב עם עצמו. כי מה שהוא לא יעשה לא יהיה מספיק, ומה שהוא לא יעשה, לא יתאים למודל שאת מציגה בפניו, כי הוא לא את, ואין לו את היכולת המעשית ו/או הנפשית לנהוג כמוך. הוא רוצה להרגיש טוב עם נתינה, אבל במקום זה הוא מרגיש יותר את הפער בין הנתינה שלו לשלך. וכאן השאלה שאני שואל אותך: האם הנתינה הגדולה שלך כלפיו נובעת בעיקר מהצורך שלך לקבל ללא תנאי? חשבי על זה, כי יש לזה משמעות ביחסים ביניכם, לציפיות ולאכזבות שלך, ואולי גם לאופן שבו את מתייחסת לנתינה או לאי הנתינה שלו. כך שאולי הקושי שלך הוא לא עם הנתינה, אלא עם האכזבה שהוא לא כמוך. אם הבחור הוא בחור טוב, ולפי תגובתו הוא כנראה כזה, או רואה את עצמו ככזה, תצטרכי למצוא אולי את האיזון בין הנתינה שלך לציפיות שלך ממנו: הנתינה שלך כנראה תוכל להיות טוטלית יותר ותרגישי טוב איתה יותר, רק ככל שתצפי פחות שגם הוא יהיה כמוך.ואולי הנפילות שלך הן רק נפילות זמניות של מצב רוח, שתצטרכי ללמוד להתגבר עליהן, כי הרי, כפי שכתבת: אתם "מאד מאד אוהבים" ו"לומדים לגשר על הכל. וסך הכל נהנים מאד".