נדיבות יתר בזוגיות: איך למצוא איזון

היי, אני ובן זוגי יוצאים כמעט שנה יחד הוא בן 28 ואני בת 29. שנינו גרים בבית הורינו ויש דיבור על לעבור בהמשך לגור ביחד אך בכלל המצב הכספי שלו זה לא יהיה בטווח הקרוב.
הוא אחד כזה שתמיד פותח את הארנק ראשון , לא נותן לי לשלם בכלל גם אם אני מתעקשת ואחד שתמיד יעזור לאחר גם אם בכלל אין לו מה לתת והוא במינוס גדול.
לאחרונה המצב הכספי שלו התחיל להפריע לי כי אני לא אוהבת את ההתנהלות שלו הכספית .. אין לו ערך לכסף ! הוא מבזבז ומחלק את הכסף שלו למשפחתו / חבריו מבלי למצמץ.
ניסיתי לדבר איתו על העיניין והוא הבטיח שיצמצם בדברים אבל זה מחזיק בדיוק מספר ימים בודדים .. אפילו ניסיתי לתת לו כסף מידי פעם ואפילו אותו הוא חילק לאחרים!!!! ואם אני מעירה לו הוא נפגע מהצורה ממני, אבל אני רק מנסה לעזור לו להתעורר !!
אני יודעת שהוא מתנהג ככה כי הוא בנאדם חם ונותן ואני אוהבת את זה בו, אבל לעולם לא נוכל להתקדם בקשר שלנו ולבסס אותו !!! אני כבר מתעייפת ממנו

דניאלה יקרה,
יש לך בן זוג נדיב, ולפי הערכתך – הוא נדיב יותר מדי, עד כדי פגיעה בו עצמו, או לפחות עד כדי פגיעה במה שאת היית רוצה לבנות איתו ביחד. למשל, בטווח הקרוב, את האפשרות לגור ביחד.הקושי, דניאלה, שכנראה זו הדרך שלו, וכך הוא מגדיר את עצמו. אם הוא יתנהג אחרת, הוא ירגיש שהוא זר לעצמו, ובוגד בתחושות ובערכים שלו. זה נפלא שאת אוהבת את הטוב שבו, אבל את צודקת בכך שגם יש לזה מחיר. הלוואי והיינו מכל דבר יכולים לקבל רק את הטוב, אבל היות שזה בדרך כלל לא אפשרי – אנחנו בעיקר מנסים למצוא את האיזון. במקרה שלכם, למצוא את האיזון בין התחושה שלו של הנתינה והאישיות שלו, לבין מטרות אחרות שיש לו בחייו, כמו זוגיות ובית. ועל זה צריך לדבר איתו. על האהבה שלך אותו כי הוא כזה, אבל גם על הצורך שלךושלולדאוג לעצמכם. לשים לפניכם מטרות שעולות כסף, כמו דיור, כמו מגורים משותפים, ובהמשך של הקמת משפחה, ולשאול את עצמכם איך עושים את זה צעד צעד. והצעד הראשון, כפי שאני מבין, הוא כנראה מגורים משותפים. הצעדים הבאים צריכים להיאמר, אבל אולי לא להתחיל לדבר על איך לבצע, כי אז זה ייראה אולי יותר מדי ובלתי אפשרי. צעד אחד בכל פעם.ואני לוקח בחשבון שאולי לא סיפרת לי על התוכניות שלו. כלומר, יתכן שהוא בשלב מקצועי נוכחי שבו הוא אומר לעצמו: נכון, עכשיו אין לי הרבה, אבל בשלב הבא, שאני יודע שיגיע, ואני גם יודע מתי בדיוק כי החיים שלי מאד מתוכננים, אנייודעשיהיה בסדר, ולכן אני ממש לא מודאג עכשיו. אולי הוא אומר גם את זה, ואולי את לא סומכת על זה. ואולי הוא לא אומר את זה כי הוא באמת לא חושב על העתיד, ולכן את צריכה באמת לשבת איתו על תכנון צעד צעד קדימה.