מרחק בזוגיות: מה גורם לו?

בת 39 נשואה 4 שנים לבן 48.אין ילדים. בהתחלה הכל היה מדהים. כיום אני אפילו לא זוכרת על מה דיברנו פעם. אנחנו בקושי מדברים. אני לא מוצאת נושאי שיחה ואין לי על מה לדבר. על מה אפשר לחדש כל יום? ׳איך היה בעבודה וכו?׳ בסדר׳. זהו נגמרה השיחה. ובכלי מתוסכל ושקט. הוא ספורטאי שכזה. אוהב הליכות. אופניים. טיולים וכו. ואני לא. לא הולכת איתו לשום מקום. גם נורא השמנתי ויודעת שזה מפריע לו אך לא מצליחה להוריד במשקל. על סקס אין מה לדבר. אולי לפני חצי שנה היה. הוא לא מעוניין. אומר שהסקס משעמם אותו. אני יודעת שאני ביישנית וסגורה. תמיד הייתה הבעיה שלי. הוא אמר שהוא מרגיש שאנחנו חברים שגרים תחת גג אחד. וזהו. והוא כבר התייאש מלחכות שזה ישתנה. שהוא לא רוצה להמשיך לחיות את חייו ב׳זוגיות׳ כזאת. אני לא יודעת מה לעשות. אין לתקן. איך לשנות ? בבקשה תעזור לע. איך לגרום לו להפסיק להרגיש ככה? מה אני צריכה לעשות? אני לא רוצה לאבד אותו.

אורה יקרה,
היות שאני לא יודע מה בדיוק משפיע עליו או "עושה לו את זה" או "לא עושה לו את זה" – קשה לי לענות לך. את מעלה שני טיעונים שמורידים לך ביטחון, ואת חושבת שאולי משפיעים עליו, האחד הוא שעלית במשקל, והשני הוא שאת ביישנית וסגורה. מן הסתם, העובדה שהוא מתרחק ממך, לא עוזרת לך להיות פחות ביישנית. אולי גם לא מעודדת אותך לרדת במשקל, בהנחה שזה מה שאת באמת רוצה. אבל יתכן שהוא מושפע מדברים אחרים שלא כתבת עליהם, כמו קושי בתקשורת, שאולי נובע מקשיים שיש לשניכם, אולי יותר לך, ואולי אפילו בעיקר לו, ואולי בתחומים אחרים לגמרי. לכן הקושי שלי לתת לך תשובה ברורה.מכאן את יכולה להבין שלו הייתם מגיעים אלי לטיפול (או לכל טיפול זוגי אחר), אחת השאלות המרכזיות שהיו עולות היתה – מה מרחיק ביניכם? התשובות אינן פשוטות, כי גם אם נניח לרגע שהוא יגיד שהעליה במשקל שלך מפריעה לו (וזה יכול להיות עניין אסתטי, אבל זה יכול להיות גם עניין של כעס – למשל, כי הוא רצה אשה "ייצוגית", ועכשיו את פחות, בעיניו, ואת לא "מוכנה", לפי תפיסתו, לעשות את זה למענו), זה לא מבטיח שאם תצליחי לעשות זאת במהלך השנה הקרובה זה יהפוך את היחסים ביניכם על פניהם, ותשובו להיות מה שהייתם קודם – כי נותרו הזכרונות של הזמנים הפחות טובים ביניכם, וגם הם משפיעים. מצד שני, אם הבעיה היא באמת אסתטית (וזה ייתכן, גם במנותק או בניגוד לרגש), אז אולי זה יפתור את העניין ביניכם – מה שתובע ממך לחפש דרכים, לבדך או בעזרה מקצועית, לשנות משהו.כמו שאת מבינה – יש הרבה קשיים ואפשרויות שאני לא יכול לדעת ולהכיר אותם מבלי להכיר אתכם מקרוב. אבל כך או כך – אני רואה את הקשיים שיש לך גם עם עצמך, ובהם גם הביישנות שלך ואולי גם הסגירות שלך כשאת נפגעת. מכאן עולה אצלי המחשבה שבעצם הדבר הנכון עבורך הוא קודם כל לבדוק איך את משלימה עם עצמך, ואולי מוצאת בעצמך יותר שמחת חיים ואושר, שאולי יצרו דינמיקה חדשה – גם בינך לבינך, וגם בינך לבינו. מאחר שכאמור איני בטוח בתשובות שלי, התשובה הנכונה ביותר היא השאלה: האם משהו מתוך כל הדברים הללו מדבר אלייך?

היי. אנחנו לא גרים בארץ ובעלי לא מוכן ללכת לטיפול זוגי במילא.
יש חוסר תקשורת. גם הקושי שלא לדבר בשפת האם שלך עם בן הזוג. זה גם משהו שמקשה. ואני גם לא יודעת על מה לדבר אין לי נושאי שיחה.
מפריע לו בעיקר אני חושבת העניין שאני לא עושה איתו פעילויות שהוא אוהב כנראה ? ועניין הכלכלי כי אני לא עובדת כרגע והנטל הוא עליו. וגם העניין שעליתי מאוד במשקל. ואני פשוט לא יודעת איך לגרום לו להתעניין בי שוב.

אורה יקרה,
נראה שבנוסף לאפשרות של טיפול זוגי, והאפשרות שהוא לא שלם אתך, משמעותי גם האפשרות שאת לא לגמרי שלמה עם עצמך. כל זה מחזיר אותי לתשובתי הקודמת, כפי שאת מבינה. אבל היות שאתם בחו"ל, ומתקשים לקבל עזרה, אני יכול, לכל הפחות, להציע לך משהו פרקטי יותר. אני שולח אותך לשני דפים באתר שלי:א.ייעוץ וטיפול זוגי ואישי לישראלים בחו"ל.ב.טיפול זוגי מהבית.שני הדפים הללו עוסקים בטיפול מרחוק. כמי שעוסק יותר מהמקובל לאנשים בתחומי בענייני אינטרנט ומחשבים, הייתי בין הראשונים שהציעו לישראלים בחו"ל את האפשרות לטיפול מרחוק, כלומר, בעזרת שיחות ועידה אינטרנטיות (בוידיאו), ואני עושה זאת זמן רב.בעצם, כדאי שתקראיפוסט שכתבתי על טיפול באינטרנטשמסכם מחקרים שנעשו על היעילות של טיפול מרחוק (וגם – מתי זה פחות יעיל). את המאמר תמצאי כאן.כך שהאופציה של טיפול בשפת האם בחו"ל, עדיין קיימת. אין סיבה לשלול אותה מוקדם מדי.

בעלי לא ישראלי. לא דובר עברית. אבל לא מעוניין בטיפול זוגי. היה פעם עם אשתו לשעבר וזה לא עזר לו ולא מעוניין שוב.
האם טיפול רק לי יעזור?

אורה יקרה,
אני לא יכול להתחייב לך, שטיפול רק לך יעזור. אני גם לא יכול להתחייב שטיפול זוגי עוזר. אני רק יודע את התשובה הסטטיסטית, שבדרך כלל זה עוזר, ושבדרך כלל אני מצליח לעזור, אבל בשביל זה צריך גם נכונות לשיתוף (קודם כל!) ולהקשבה ופתיחות של מי שמגיע אלי לטיפול - ולא תמיד יש אותה, ואם הסבלנות נעלמת עוד לפני שמצליחים לבנות את כל אלה, אז התהליך עלול להסתיים ללא תועלת, ודברים כאלה יכולים לקרות.לכן, אני יכול להגיד שאני מקווה שכן, כי פעמים רבות הוא מועיל - וגם המלה "מועיל" היא מורכבת, כי אם הציפיה היא ל"חיים מושלמים" (או "ממש טוב"), אז זה יותר נדיר, גם אם קורה מדי פעם. הציפיה היא קודם כל שיהיה לך טוב יותר.אני מציע שתתדברי איתי, אולי ביום ראשון או שני, טלפונית, שנוכל לדבר על האפשרויות, על מה שיש, ועל הציפיות האפשריות. רק כשיחה מקדימה לפני קביעת פגישה של ממש. תוכלי לעשות אותה בווטסאפ.הטלפון שלי: 972-50-6000083.