מחשבות ופגיעות בזמן הקורונה

היי,
הנושא שלי מורכב. בעלי ואני נשואים כ16 שנים+ 3 ילדים
עברנו המון בזוגיות לטוב ולרע. חוויתי בגידה ממנו ויצאנו מחוזקים אך מאוד מצולקים. אני יכולה להעיד על עצמי שהאמון שתמיד היה אצלי נושא כאוב בשל נסיבות חיי הפך לעוד יותר קשה מנשוא.
עד היום יש לי תחושה שהוא לא רגוע ומחפש ריגושים ומפלרטט שלא לידיי. יותר מודע לכך שיכול להרוס לכן מפחד יותר מבעבר.
לצערי, פלט משפטים כמו שיש לי גוף של ילדה והוא נמשך ליותר "נשים" בזמן שהיינו שתויים. כמו כן פלט שמפנטז על נשים אחרות...
מרגיש לי שהוא אוהב אותי מאוד אבל מתייחס אליי כמו אל ילדה לפעמים. קשה לי שאני לא "נשית" בשבילו ובעיקר אני כועסת על עצמי שלמה מכולם דווקא בעלי לא נמשך אליי ואחרים מסתכלים עליי המון ואומרים שאני נראית ממש טוב.
יש לציין, שאני לא אחת שנלהבת מגברים בקלות וכשמנסים "לפרטט" עימי אני "בורחת" ככה ש"קל" לחוש ביטחון איתי בעוד איתו לא. ויוצא שאני כמו בגנון "מובנית מאליה".
הסקס שלנו מעולה אבל יכול להיות שזה מאהבה ולא ממשיכה?
מה אני עושה???
אני מאוד מאוד פגועה!!!

היי אמיתית,את פונה אלי בעיצומם של ימי הקורונה, כאשר לא ברור עוד כמה זמן זה יימשך, אבל ברור שאנחנו כבר בסגר של כשלושה שבועות. ובכל זאת, מטרידים אותך דברים שהיו ונאמרו קודם לכן, למרות שהכל כרגע שונה. אני מניח שאתם יותר ביחד עכשיו מאשר קודם. וגם – ביחד עם הילדים, שזה לפעמים טוב, אבל אם הילדים קטנים זה יוצר לחץ כי צריך להעסיק אותם יותר, ואם הם גדולים יותר – יש פחות זמן ואפשרות לפרטיות. המציאות היא לכן של אולי יותר התכנסות לעצמך ולמחשבות שלך, והעצמה של החששות והפחדים שלך, ושל הפגיעות שלך – שאת מציפה כאן, ונדמה לי שפחות מולו.שמעת את מה שאמר לך, אז, כשהיה שתוי, ובעינייך זו האמת שלו, שצפה ועלתה לאור. העובדות, שהן שהסקס שלכם מעולה, וזה אומר גם שהוא ישנו, אינן מפריעות לתדמית שעלתה אז – שהוא לא נמשך אליך. אלא שייתכן שהמציאות מורכבת יותר. כלומר, שהדברים הם גם וגם. שיתכן שהוא בטיבו ובטבעו נמשך לנשים עגולות יותר ממך, אבל גם – שהוא אוהב אותך, ולכן כל הדבר הזה בטל בשישים. ממש כשם שאת יכולה לומר לעצמך שאת נמשכת לגברים מסויימים שראית בסרטים, כי הם "יותר", אבל במקביל לומר לעצמך שבכל זאת, את אוהבת את בעלך ונמשכת אליו, ולכן המרכיב ההוא, זה של משיכה למראה מסויים, לדמות מסויימת, הוא מרכיב שולי. באותה מידה ייתכן מאד שגם הוא מרגיש כך.אני לא יודע איך התקשורת ביניכם. תקשורת בדברים שבהם יש פגיעות, או כאשר צד אחד או שניהם פגיעים, או כאשר צד אחד או שניהם מתקשים לנסח ברגישות ובדיוק את הרגשות שלהם, אולי אפילו לא צריכה להעשות, כי היא עלולה לגרום לנזק. לא משום שיעלו דברים לא נכונים, או "אמיתיים", אלא משום שיעלו דברים באופן הלא נכון.הצורך שלך, כרגע, כך נראה לי, הוא לחבר את כל הנקודות. לא להדגיש נקודות מסויימות ששמעת פעם, והן חדרו עמוק מאד אל הרגישות וחוסר הביטחון שלך, אלא לחבר גם את הדברים החיוביים שאת חווה, ולהתחזק מהם, ולהבין גם שנפש האדם מורכבת. אנחנו מקבלים החלטות, והרצון שלנו מתקיים ומתגבש לא מתוך מציאות שיש בה שחור או לבן, אלא מתוך מציאות שיש בה גם שחור וגם לבן, וגם עוד הרבה צבעים אחרים ביניהם.

מבינה וצודק!!!
האימרות האלה פשוט פונות לחוסר ביטחון ולפגיעות שלי. נבגדתי וכל דבר כזה מעליב אותי..
כנראה שאין שחור ולבן ועדיף לחזק את הצבעים הנוספים שטוב ומזל שקיימים??