מאבקי כוחות בזוגיות: איך להשפיע?

שלום,
אני בת 30 ויוצאת עם בחור מקסים מזה כ 4 חודשים.מערכת היחסים התקדמה במהירות מתחילתה וכבר אחרי חודש בערך היה לנו ברור שאנחנו במערכת יחסים מחייבת, אוהבים ולמרות שהמשכתי לשכור דירה בעצמי, הייתי בדירה שלו כל הזמן, כך שלמעשה גרנו יחד. מאוד טוב לנו יחד מלבד בעיה אחת- אנחנו לא מפסיקים להתווכח ורק על שטויות, מריבות וויכוחים קטנוניים על מי צודק ומי לא, מי יודע יותר ומי פחות. זה פשוט מתיש ובאיזשהו שלב אני החלטתי שאני מפסיקה להביע את דעתי על כל דבר והויכוחים הצטמצמו אבל לא נעלמו לחלוטין. שנינו וכחנים ועקשנים ואני באמת מנסה לשנות את עצמי ולהביע דעה רק איפה שבאמת חשוב לי אבל אני מרגישה שאני קצת מאבדת את עצמי בקשר ומבחינתו אני הגורם הבעייתי הוא לא מודע לתרומה שלו למצב ואחרי כל ויכווח שטותי כזה הוא עושה לי פרצופים וברוגז במשך ימים ארוכים. מצד אחד חבל לי לוותר על מערכת יחסים טובה ואוהבת, אבל מצד שני זה בלתי אפשרי לחיות עם מישהו שכל הזמן מאשים ואין לו יכולת לביקורת עצמית. אני ממש לא מבולבלת ולא יודעת אם יש בכלל סיכוי לקשר או שאולי אנחנו פשוט לא מתאימים

סיוון יקרה,
מעניין שאת אומרת שאת "קצת מאבדת את עצמך בקשר", כאשר דעתך נשמעת פחות. את מרגישה שיש לך פחות אמירה, ופחות קובעת מה יהיה ומה לא יהיה. סביר להניח שאם הוא היה נוהג כמוך, גם הוא היה מרגיש בדיוק אותו הדבר. ואת מבינה מזה שכאן הקושי של שניכם. כי הרי אם את יודעת להניע דברים בשקט, יותר "מאחורי הקלעים", להשפיע בדרך עדינה יותר של הצעת הצעות מבלי להתעקש עליהן, ולהתמודד בשקט ובחיוך עם הנחרצות שלו, יתכן שתוכלי בסופו של דבר להשפיע על מה שקורה אפילו יותר. אלא שזה דורש יכולות שקשה לך לגייס, של אורך רוח, של "כוחות נפש" שמשמעותן היא לדעת שלא להיפגע כאשר הוא מביע דעה שונה משלך ובאופן בוטה, ולסמוך על זה שבטווח הארוך תוכלי להניע אותו לפי דרכך.מה שאתם עושים כרגע זה מאבק כוחות כי אין לכם הסבלנות להקשיב וכי אתם חוששים "לאבד את עצמכם בקשר", וזה עלול לגרום לכם לאבד את הקשר. תקשורת צריך ללמוד, וגם אורך רוח וסבלנות. אתם כנראה דומים מאד זה לזה בצרכים הללו וביכולות שלכם. אולי, אם תביני את זה, תוכלי להבין אותו יותר בקלות, ולכן גם ללמוד איך להשתמש בזה לא כדי להתנגש בו, אלא כדי להשפיע עליו בדרכים אחרות.