התאהבות מחדש לאחר פרידה

שלום
ד"רלאחרונה אני חווה התקפי געגוע מאוד חזקים, לבת זוג שנפרדה ממני לפני קצת יותר מחצי שנה.היינו מאוד מאוד יחד כל הזמן, ומאז שנפרדנו ניסיתי להדחיק את הגעגוע, מה גם היא נפרדה ממני בצורה לא יפה בכלל, בכל מקרה שום דבר, כמה שמדברים איתי כמה שאומרים לי תתקדם, תראה היא התקדמה, אני בסוג של מאמין שהיא תתפכח ותחזור אליי..הימים עוברים, אני הספקתי לצאת עם בת זוג אחרת, עכשיו אני יוצא עם מישהי אחרת, אבל הראש בה, בהתחלה עוד התעניינתי בה, הייתי פוגש ומתעניין בה אבל ראיתי שזה לא עושה לי טוב, כל מידע עליה גורם לי לנתח אותו, ולכן לפני שבועיים נפגשנו במקרה, אמרתי היי, היא ענתה, חייכתי ואמרתי ביי והמשכתי לדרכי, שוב איפשהו הייתה ציפייה שלאחר המפגש הקריר היא תראה סימני געגוע וכלום..כאילו אני מתבדה להאמין שזה נגמר, ולפעמים אני מרגיש במצב כמו שיש מלחמה הרבה שנים, ששוכחים על מה התחיל בכלל הריב, ככה אני מרגיש, כאילו כ"כ הרבה זמן התעסקתי בה שכבר התרגלתי לזה, בלי להבין אפילו מדוע היא כ"כ מהותית עבורי (כי לא פעם חשבתי על להפרד ממנה, ואפילו פעם אחת ממש דיברתי ונפרדתי ממני, והיא התחננה שנמשיך ואני הסכמתי)איך אוכל לשחרר, כאילו אני מרגיש שברגע שאשחרר, ואשים אותה מאחוריי הכל יהיה לי וורוד יותר בחיים, אבל אני באיזשהו מקום מפחד לשחרר, להשלים שדיי היא איננה, אני מאמין שאני רוצה לשחרר, ומצד שני אני יודע שאם אשחרר היא תעלם לי לעד (למרות שבפועל זוהי גם ככה המציאות)יכול להיות שאני נשמע מוזר, פשוט ככה אני מרגישתודה רבה ד"ר

השאלה היא כיצד מוותרים, כשאתה כ"כ רוצה ואתה כ"כ מתגעגע, ואתה זוכר אותה, הרגעים של אז, שהיית מאושר איתהאבל אתה גם פיקח מספיק לדעת שהתקופה ההיא שייכת להסיטוריה ותשאר שם, וכנראה שאפילו לטובה

אייל יקר,
הדרך הטובה ביותר להתגבר על פרידה היא להתאהב מחדש. וגם אז, זה לא יעבור לגמרי, ומשהו מזה יישאר בך. שיש בזה גם משהו נפלא, אם אתה מצליח לקחת איתך דברים טובים מכל אדם שהיית איתו פעם בקשר. והמקום שבו אתה מרגיש הכי הרבה את הפרידה ואת היא כאשר אתה במצב רוח רע, ושעניינים לא הולכים ולא מצליחים. האם העובדה שאתה מתקשה לשחרר אומרת שקשה לך גם בעניינים אחרים? האם אתה מרגיש לא מצליח גם בלימודים? בהתקדמות מקצועית? ביחסים עם חברים? ביחסים עם בנות? – יתכן שקל לך להיתלות בפרידה הקשה, ובעצם אתה צריך לעבוד על כל היתר, ולהרגיש טוב יותר עם עצמך, כדי שיהיה לך גם קל יותר להיפרד.אם אתה מרגיש בדיכאון קבוע יותר ורחב יותר, קודם כל כדאי שתתחיל לעבוד על כל היתר. הכנס את עצמך לעשייה, קבע עם עצמך פגישות עם אנשים כך שתכפה על עצמך עשייה דרכם. ואם גם לאחר שתעשה את כל אלה ותרגיש אותו הדבר (ואולי כבר ניסית), אולי כדאי שתלך לשוחח על זה עם איש מקצוע.

כן, חוויתי שנה לא פשוטה, במהלכה הוריי התגרשו, עברתי ללמוד במקום חדש, אבי איים עליי חדשות לבקרים להפסיק לעזור לי במימון הלימודים, וכן האמת שבחיים לא חשבתי שהיא תפרד ממני, הייתי רואה זוגות אחרים נפרדים ואומר אין אני והיא, אנחנו נתמודד..שזה קצת סתירה, כי בתחילת הקשר היא לא עניינה אותי יותר מדי, כל פעם שהיה ויכוח (אולי שניים סה"כ) ביננו הייתי אומר לה אז כנראה שאנחנו לא מתאימים, והיא זאת שהייתה נלחמת ואומרת שכן. ובאמת לא הייתה לי בעיה להפרד ממנה, כי באמת שהרגשתי שאנו לא מתאימים. היא אפילו פעם אחת אמרה לי אייל אל תגיד לי יותר את זה אם אתה לא רוצה אל תהיה איתי, והרגשתי בליבי אל תאיימי עליי גם ככה אני זה שלא רוצה אותך..באותה פעם שבאמת נפרדתי ממנה שאלתי אותה האם את חושבת שאנו מתאימים, והיא אמרה שכן, בכל ליבה שכן, הייתה אפילו איזו פעם ששנינו התעצבנו , כמה חודשים בערך לפני מעבר לדירה יחד (כמובן שלא עברנו לגור יחד בסופו של דבר) ואמרתי לה שאני מרגיש שהיא לא שם באמת עבורי, ושזה לא מה שאני מחפש ושאני צריך זמן לעצמי להבין מה אני רוצה, והיא אמרה קח את כל הזמן אני מחכה לך..ככה דברים לובנו והמשכנו הלאה, ובנינו איזה משהו, ואחרי כל זה הבנתי שהנה אתם מתמודדים עם קשיים (גם לה הייתה פעם שהיא רצתה לעזוב, אבל אמרתי לה שלא כדאי והמשכנו).זאת אומרת לא פעם כמעט נפרדנו, ולא פעם אני אישית רציתי לסיים עם זה, וזה משגע אותי מדוע עכשיו זה כ"כ חסר לי, מדוע פעם הייתי מסתכל על העתיד ואומר או קיי אתם לא כ"כ מתאימים, והייתי שואל את עצמי האם אתה באמת רואה אותה כאשתך, ולא הייתי אומר כן... הייתי לעיתים חושב שחבל לבזבז את הזמן והיום אני מסתכל על העבר וחושב איפה טעיתי.בעבר כבר הייתה לי סיטואציה דומה עם אקסית, וכשהיא נפרדה ממני אמרתי טוב גם ככה רציתי להפרד ממנה ולא לקחתי את זה כ"כ קשה..מדוע איתה זה שונה? במקום להנות מזה ולהנות מהיתרונות הרבים שהרווחתי.והייתי אצל אשת מקצוע, שאמרה דברים דומים למה שאתה אומר, ואני באמת מרגיש התקדמות באהבה העצמית שלי ובהשקפה שלי לחיי.אני כותב לך כי חבר התשמש בפורום זה ועזרת לו מאוד, ורציתי לשמוע גם את דעתך

אייל יקר,
אני מודה לך על האמון. אם כך, המשך בדרך הזו, ותצטרך להתאזר בסבלנות. וקרא אולי שוב את תשובתי הקודמת, כדי להתחזק. ויתכן שאיתה זה שונה, ולו רק כי היה שלב שבו ראית אתכם מסודרים לחיים ביחד, ואבדן התחושה הזו כשלעצמה גם היא אבדן משמעותי, שלא לדבר על הקשיים המיוחדים שחווית בשנה האחרונה, שסביר שגם משפיעים עליך רגשית.