להעסיק את עצמך בזוגיות

שלום
!אני בן 27,סטודנט,מאז ומתמיד מתקשה למצוא אהבה.אפשר לומר שמבחינה חברתית אני בסדר,מסתדר עם אנשים,עם בנות פחות כנראה...אני זוכר עוד בגילאי התיכון כשהתחילו להיות חברויות,הייתי מאוהב במישהי כל התיכון והיה לה חבר אז לא עשיתי עם זה כלום.בעיקר הייתי עסוק בלהיות מדוכא ולהתבאס,אחר כך בצבא היו עוד 2-3 בחורות שניסיתי להתחיל איתן,אבל הן אמרו שיש להן חבר וזה לא מתאים,או שכן או שלא,לא ממש אכפת לי,מה שאכפת לי זה שלא הלך לי איתן.מדי פעם יצאתי לפאבים,מועדונים וכל השטויות האלה,במקומות האלה בכלל לא הצלחתי להתבטא,לא יודע לשחק את המשחק המטופש הזה.על הנייר הייתי אמור להצליח,בסך הכל אני נראה טוב,אינטיליגנטי,חברותי ונחמד,אז מה הבעיה?תמיד הרגשתי מין תחושה כזו של חוסר מזל,פוטנציאל לא ממומש,בסך הכל יש לי המון אהבה לתת ולהעניק,פשוט אף אחת לא רוצה לקבל.אחר כך במשך 4 שנים,מגיל 20 עד 24,מרוב ייאוש הפסקתי את הרדיפה אחר בנות,ובעיקר העברתי את הזמן בטיפולים פסיכולוגיים,פסיכיאטריים,סדנאות מודעות עצמית,חזרה בתשובה וכו',כדי למצוא פתרון לבעייה שמטרידה אותי.אחר כך חזרתי לעניינים בכוחות מחודשים,עשיתי קורס "אומנות הפיתוי",ופשוט התחלתי עם כל מה שזז,הייתי הולך לקניונים,מועדונים,פאבים,חוף הים וכל מקום אפשרי ומתחיל בצורה נואשת עם כל בחורה כמעט,ומקבל תגובות שליליות בסגנון "יש לי חבר","אני כאן עם חברה שלי בשיחה חשובה" וכו...תוך כדי גם נרשמתי לאתרי הכרויות: לאב מי,ג'יי דייט וכו,שם דווקא הצלחתי לקבל מספרי טלפון לראשונה בחיי,ולצאת לדייטים,חלק מהם היו יבשים ומשעמממים ונגמרו מהר מאוד,חלקם דווקא היו טובים,ונגמרו אפילו בנשיקה אבל לא יותר מזה,וגם אחרי דייט טוב פתאום כשאני בא להתקשר כדי לקבוע דייטים נוספים פתאום הבחורה מסננת בטלפון או שולחת אס אמ אס בסגנון "נראה לי שזה לא מוביל לשום מקום","לא מרגיש לי נכון" וכו,לך תתווכח איתה...בסך הכל יצאתי בשנתיים וחצי עם 30 בנות פחות או יותר,1-2 דייטים עם כל בחורה,לא יותר מזה,נגמר כמעט תמיד לא מיוזמתי.באותה תקופה שהתחלתי לצאת עם הבנות לפני כשנתיים וחצי וראיתי מהר מאוד איך העניינים מתנהלים(משחקים והצגות),בנוסף לכך תחושת תיסכול וכעס על כך שבגיל 24.5 אני עדיין בתול,החלטתי שאני רוצה "לתת בראש" ויהי מה,ואני מצטער שאני מספר את זה כאן,אני ממש לא בן אדם כזה,אבל התחלתי לבקר בבתי זונות/מועדוני חשפנות כל שני וחמישי.הייתי ממש על סף ייאוש,אבל דווקא אז הכרתי את ט',אני מכיר אותה 8 חודשים,בהתחלה הכל היה נפלא,קשר מדהים,אהבה,משיכה,סקס(בגיל 26,מזל טוב),אבל אז היא התחזקה בדת,רוצה לשמור נגיעה.אז היו הרבה פרידות וחזרות,האהבה חזקה מהכל,אני מקווה...ואז לפני כמה שבועות היא הציעה שנתחתן,אני בעצמי מקיים אורח חיים דתי במידה מסוימת,דתי לייט,מסורתי,משהו כזה...אז אין לי בעיה עם זה,רק עם זה שהיא לקחה ממני את מה שכל כך אהבתי,עד שהשגתי את זה.אז האופציות הן להתחתן עם הבחורה שאני אוהב מוקדם ככל האפשר,כי אני אוהב אותה מאוד,היא הבחורה היחידה ששכבה איתי,שאמרה לי שהיא אוהבת אותי,שקיבלה אותי,שנתנה לי משהו ולא רק לקחה ממני.אני לא רואה את עצמי ממשיך את החיים שלי בלעדיה,אם איבדתי אותה אז איבדתי הכל.לא מעוניין לחזור למקומות המטופשים והשקריים שהייתי בהם כל החיים.מצד שני,עד החתונה יש זמן(כמה חודשים) ואני פשוט לא מסוגל לשמור נגיעה,אני מפחד לבגוד או לפגוע בה.אשמח לקבל עזרה,וסליחה על האריכות,תודה.

שמעון יקר,
אני יכול לומר לך את המובן והברור מאליו - תעסיק את עצמך כשאתה לא איתה, ותהיה איתה הרבה ותעשו דברים ביחד, במקומות ובתנאים שלא יגרמו לך להיות מתוסכל. דבר איתה הרבה בטלפון כשאתם לא ביחד. ואם צריך - חזור לטיפול כדי לדעת להתמודד עם הצרכים שלך. ואם הצורך גדול, הרי תמיד אפשר גם לאונן, לא? עדיף מאשר להרוס את מה שיש לך איתה.