לאחר בגידה: איך להתקדם?

שלום,
אני ובעלי נשואים שנה וחצי, ומכירים 4 שנים. אני בת 30, הוא 32. בגלל איכות זרע ירודה של בעלי עושים טיפולי IVF . כרגע בסבב השני.לפני כחודש בעלי התחיל עבודה חדשה. במקום העבודה הייתה מישהי שנדמה לו שפלירטטה איתו (רק מבטים , לא מגע פיזי מצידה), העובדה החמיאה לו והוא ניסה לראות אם יש דברים בגו' והוא מודה שהכיון היה לקראת סקס, זו הייתה הפנטזיה.הוא החל לשלוח לה הודעות בצאט. אני תפסתי את השיחות האלו לאחר כ4 ימים סה"כ (השאיר פתוח בטעות..). אך במהלך הימים האלה למה הוא הספיק להגיע... לא היה תוכן מיני לגמרי אך כן היו דברים כמו "איזה יפות השמלות שלבשת" או כשהיא הייתה ביום חופש הם דיברו בצאט מכניסתו לעבודה ועד שהלך הביתה בשעה 4 וכל הזמן הזה הוא משכנע אותה להגיע לשם "כי המקום כמעט נטוש..", כשהגיע הביתה באותו יום, עוד המשיך לרשום לה. יש לציין כי כל השיחות היו ביוזמתו בלבד.גם בשעות הלילה שאני ישנה בחדר ליד. משגעת אותי העובדה שיש שאומרים שזו לא בגידה! הוא ביקש ממנה לבוא במטרה לשכב איתה, היא בחרה לא להגיע... אבל היא לא מעניינת אותי, אכפת לי שבעלי העיז לעשות את זה. אם הייתה מישהי שהוא כן היה מוצא חן בעינייה- היינו היום במקום אחד לגמרי!מה שמצחיק, זה שהוא הכיר אותה, היא קלטה שהוא טוב באנגלית והפילה עליו מאמרים לעזור לה בתרגום (הוא כזה -עוזריותר מדיילכולם..גם אם היא הייתה גבר עם כרס..) . כשראיתי את הצאטים האלו כתבתי לה כאילו בשמו (לא גאה בזה...) וניסיתי לראות אם היה משהו מעבר , היא הייתה ממש בשוק מעצם זה שהוא חשב שהיא רצה או מפלרטטת איתו ואמרה לו שאין מצב ושילך לאישתו..היאהייתה צריכה להגיד לו את זה.. רמזה שכל הפלירט היה בשביל המאמרים..מה שכואב בכל הסיפור שזה הפסיק בגללי. הוא לא טרח לחשוב על כל הסבל והכאבים שאני עורבת בטיפוליםבגללו. אף פעם לא ראיתי בו אשם למצב, אך מאז שזה קרה אני מטיחה את זה כל הזמן בפרצופו. במקום להיות איתי בכל הכאבים ולהעריך מה אני עוברת בגללו הוא רוצה מישהי אחרת. הוא היה צריך לחשוב עליי ולהעריך אותי בלי קשר לטיפולים, אך איתם הפגיעה פי 10 יותר קשה.לפני, בעלי ממש לא היה פעיל מינית.4-5פעמיםסה"כ. לי היה הרבה יותר ניסיון וזה אף פעם לא הפריע לי חוסר הניסיוון שלו.. אז לימדתי ... עכשיו אני מפחדת שחוסר הניסיון הזה מרים את ראשו וזה משהו שהוא ירצה תמיד למלא. הוא אומר שהוא רוצה רק אותי..אחרי שבוע של כאסח, הלכנו לפגישת יעוץ זוגי. מצד אחד רוצה לפתור מצד שני מרגישה שאנחנו כאילו מחפשים לו תירוצים למה שעשה. אני באמת רוצה להיות עם אחד כזה שלא רואה אותי ומעריך מה עובר עליי?מאז הוא בוכה כל הזמן,נראה שבור (קשה לי להיות אמפטית אליו..) ורק אומר שהוא עשה טעות והוא אוהב ועכשיו יודע מה יש לו להפסיד.הוא עזב את מקום העבודה (זה לא שלא הייתה לו התלבטות קלה.. כי לקח לו חצי שנה למצוא עבודה, כאילו זה יותר חשוב). יש לציין, כי אני סיפרתי להוריי שמאוכזבים ממנו עד עימקי נשמתם, לחברות שלי ולאמא שלו. רציתי שכל כך יתבייש להוציא את הפרצוף שלו מהבית.יש אפשרות לעבור הלאה ?? הרי אם עשה זאת פעם אחת הוא יעשה גם פעם שניה, לא?אוכלת אותי העובדה שהיינו בדיוק יום לפני שאיבה בטיפולי פוריות כשאני מצאתי את זה. בזמן שאני הייתי שוכבת עם כאבים הוא היה רץ וכותב לה ומנסה להשיג אותה!!אני ממש חסרת אונים. מבחור שאהבתי בכל נשמתי, הכל התהפך לו בבת אחת, ביום אחד.

מאוכזבת יקרה,
ראי, כואב לי מצבך, ואני באמת מבין את עוצמת הפגיעה. עם זאת, אני מוכרח לומר שאני לא אוהב את הקביעה שלך: "הרי אם עשה זאת פעם אחת הוא יעשה גם פעם שניה, לא?"כי היא מעכבת אותך. היא לא נותנת לך להגיע לשום מקום. היא מייאשת, והיא מוציאה אותך ממסגרת הנישואים, כי זהו. אין מה לעשות. נכון?אני מבין את הכעס. אני מבין את הקושי לוותר ואני מבין את הקושי לסלוח. אחרי הכל, הוא צריך ללמוד עד כמה נפגעת, ועד כמה את כועסת, ואת צריכה ללמוד אם הוא מסוגל להתגבר על כל הקשיים שאת מערימה עליו, ולהראות שהוא רוצה אותך בכל זאת. אלא שכאשר מותחים קשר, הוא עלול להיקרע. צריך מתישהו להבין היכן עובר הגבול. חוסר האונים שלך נובע מכך שאת לא רואה מוצא. כי את תוקעת את עצמך עם "הרי אם עשה זאת פעם אחת הוא יעשה גם פעם שניה, לא?" ולא רוצה לפרק את הזוגיות, וכך את נשארת בלי פיתרון.לכו ליעוץ זוגי, והתירו את הפלונטר הזה בהדרגה. עדיף מאשר לחתוך הכל.