יחסים פתוחים: טיפול וגירושין

אנחנו זוג נשוי באושר 19 שנים. 3 ילדים. התחתנו מוקדם, אשתי 40 וחצי ואני 42.יש לנו תקשורת טובה, בית מאושר בסה"כ. אמא שלה מתנחלת אצלנו וזה מחרפן אותה (לא יודע אם קשור..)לפני שבועיים אשתי "תפסה אותי לשיחה" ואמרה שהיא לא מרגישה מושכת, שהיא לא ה"כוסית" שהייתה וחסר לה את הריגוש של גבר חדש.היא ציינה שלא חסר לה האקט המיני עם גבר אלא הריגוש של להיות מחוזרת. להיות נחשקת. אבל היא יודעת שמשהו יתחיל היא תשכב איתו.אני כבר תקופה חושד שהיא במשבר וזה די אימת לי את התחושה.בשיחה שהיא ביקשה לפתוח הסכמתי, כי באתי מוכן, ידעתי שאם אגיד לה לא זה יגמר בפרידה. כי יש לה צורך למלא. ואם אני לא אתן לה את ה"חופש" הקשר יתפרק.אני אעיד על עצמי שאני לא גבר מוזנח, להיפך, אתלט רץ מרתונים ומאוד אסטתי ושרירי.היא אומרת שהיא עדיין נמשכת אליי. אבל כבר כמה שנים היא עושה איתי סקס רק כדי שאגמור ונלך לישון.אז הסכמתי לפתוח (לא הייתה לי ברירה).דיברתי עם ידידה ביחסים פתוחים עם בעלה והיא אמרה שזה לא קשור אליי בכלל. שנמאס לה להיות רק אמא ל3 ילדים והיא במשבר וצריכה להרגיש "אישה". שמסתכלים עליה.מוסיף ומציין שאני ב20 שנה האחרונות רק מפרגן ואוהב ומחזר. ומעולם לא בגדתי ולא עלה לי בראש אפילו. אני ממש אוהב אותה.אז הקרבתי את עצמי בשביל המסע הזה שלה. ואני משחק אותה שזה בסדר וש"אולי אני גם אמצא מישהי, איזה מגניב". אבל אני לא מסוגל לחשוב ולגעת במישהי אחרת.אני אוכל את עצמי בידיעה שהיא (היא) פתחה את היחסים. (אגו?) שאני לא מספק אותה. שאני לא גבר בשבילה. ושהיא אשכרה רוצה מישהו אחר, גם.היא לא רוצה לפרק את המשפחה וזה הכי חשוב לה.המחשבה שמישהו אחר שוכב/שכב עם אשתי הורגת אותי ואני מיוסר נפשית. לא נרדם בלילות.אני שוקל להתגרש, בפיצוץ.אני שוקל להכריח את עצמי למצוא מישהי - אולי זה יגרום לי להבין שהשד לא כל כך נורא. ככה המליצו לי לפחות. אודה להארה שתאיר את עיניי.תודה.

יאיר יקר,
המכתב שלך מתון לכאורה, ומקבל. אבל האמת היא שאת הסימן הכי אמין לקושי האמיתי שלך אני רואה דווקא בעובדה שאתה לא מסוגל לחשוב לגעת במישהי אחרת. יחסים פתוחים הם משחק מסוכן, כי הוא מערב רגשות. בין אם רגשות שמתעוררים מול מי שנמצאים איתו באינטימיות, גם אם וכאשר חושבים שמחוסנים מזה, ובין אם הרגשות מהסוג שאתה מרגיש כאשר בן/בת הזוג בקשרים עם אחרים.זה מרחיק רגשית, זה לפעמים גם אוטם רגשית – למשל, כאשר אשתך מאבדת את הצורך להגן עליך מפני עוצמת הרגשות השליליים שלך, או כי היא חווה חוויות בלעדיך שהיא לא יכולה לשתף אותך בהם, או להסתיר ממך מה היא עושה והיכן.ברור לי שבמצב העניינים הזה, תנאי החיים האלה לא אפשריים עבורך.אפשרות אחת היא להתגרש. בפיצוץ, כמו שאתה אומר, או אולי בשקט ובמתינות, למען הילדים, ולשמור על עצמך למענם, ולמען האמת גם למענה – למרות שזו הקרבה מצידך, כי הכעס והפגיעה גדולים, אבל כי אתה בכל זאת רוצה שיהיה לה טוב.האפשרות השנייה, ואני חושב שהיא דחופה יותר – שתלכו לטיפול זוגי ותדברו את זה. אני לגמרי מאמין לך שאתה לא רוצה להתגרש. אני לא יודע איך היא מרגישה עם האפשרות הזו. חשוב לדבר על הדברים בטיפול, ואולי יעלו דברים שיאפשרו תיקון.שמת את כל הטיעונים על משיכה, ויתכן שיש לה חסכים או שיש ביניכם אי הבנות דווקא בעולם הרגשי. אם לא תעלו את הדברים על השולחן, והם יהיו ברורים יותר, יתכן שזה יהיה רק טאטוא זמני מתחת לשולחן, או מאבק של כניעה מול כניעה, וזה לא מה שאתם רוצים.לכו לטיפול, ויפה שעה אחת קודם!