יחסים עם גיסה: תמיכה ומשבר

תאריך פנייה: 26.09.2006 מס׳ הודעות: 2
חיפוש נושא
רוית
בין הפטיש לסדן
27.09.2006 • 00:31

בני בן ה - 6 ובן דודו לומדים באותה כיתה בבי"ס קטן במושב.הם חברים טובים מאוד ונהנים לבלות יחד.כל תקופת החופש הגדול בן הדוד היה אצלנו מבוקר ועד ליל וזאת בעיקר מכיון שבני מתקשה להיפרד מאיתנו ולצאת מהבית ומעדיף שיבואו אליו (נמצא כבר מס' חודשים בטיפול עקב הבעיה הנ"ל). בשבוע שעבר נתקענו באחד הימים בעבודה וביקשנו מגיסתי שתוציא גם את הבן שלנו עד שנגיע. היא ממש התפתלה ולבסוף רק לאחר שוידאה איתנו שאין לנו כל ברירה אחרת, הסכימה. לאחר כדקה התקשרה לודא שנגיע תוך שעה כי היא נורא עיפה ורוצה ללכת לישון. נורא נעלבנו (בעלי ואני) לקבל ממנה יחס כזה בפעם הבודדה שאנו מבקשים את עזרתה, ואמרנו לה שאין צורך בעזרה שלה והגענו בעצמנו לקחת אותו. כשהגענו לביה"ס היא התנפלה עלינו מול כל ההורים והתלמידים ללא שום פרופורציה לשיחת הטלפון ובעיקר עלי "גברת פרינססה, שמשחקת אותה נעלבת ומי חייב לי משהו ואיך אנחנו מעיזים להעלב???" בעלי שאל אותה אם היא לא מתביישת להתנהג כך אחרי חודשיים שהבן שלה היה אצלנו כל היום והיא ענתה בלי בושה שהילד שלה היה אצלנו כי זה היה נוח לנו ואז הסתובבה לעברי וצרחה בלי להניד עפעף "הבן שלך חרדתי, טפלי בבן שלך, טפלי בבן שלך", הילד שלי היה לידי וכל כך לא רציתי שהוא ישמע אותה אומרת את זה וצעקתי לה שתסתום את הפה ליד הילד ולקחתי אותו משם והלכתי. נפגעתי עד עמקי נשמתי, בעיקר בגלל שהילד שלי היה צריך לשמוע אותה אומרת שהוא סובל מחרדה, מה גם שהיא יודעת בדיוק את כל הסיפור שלו ויודעת שהוא בטיפול. הרגשתי כאילו קיבלתי אגרוף לתוך הבטן. בעלי בא אחרי בכעס וכל הדרך היה המום מאיזה פה ג'ורה יש לה. כך עוברים כמעט שבועיים. אני רואה אותה כל יום בביה"ס ובחזרה ואף אחד לא מדבר. היום בעלי אמר לי שהוא לא יכול להמשיך כך והוא מרגיש נורא עם זה שהוא רואה אותה כל יום ולא מדבר איתה, ושאני , לטענתו, לא עושה מספיק על מנת לדאוג ל"שלום בית" ואף מלבה את האש בזה שאני לא מסוגלת לסלוח ולטאטא את הדברים מתחת לשטיח.אני מודה. קשה לי קשה לי לסלוח. מעולם לא פגעו בי כך ועוד גיסה שאני עושה בשבילה כל כך הרבה, בעיקר בגלל הדברים שאמרה על הילד שלי. מה עושים? הרי אנחנו לא מחשב שאפשר ללחוץ על כפתור ומחוק מה שהיה. איך מוחקים את הפגיעה? איך שוכחים? איך מתנהגים רגיל אחרי דברים קשים כאלו? האם אני מגזימה? האם אני מלבה את האש? האם למען שלום בית עלי כל הזמן להתכופף / לבלוע עוד ועוד צפרדעים??? שהוא ידבר איתה, מה הוא רוצה ממני?אני חייבת את עזרתכם מרגישה שהלחץ עלי כל כך גדול שבא לי פשוט לקום וללכת.

ד"ר אורן חסון
בין הבעל לגיסה
28.09.2006 • 02:24

רוית יקרה,
אז יש לך גיסה שהיא לא מציאה גדולה. חבל, אבל כך היא. הבעיה היא שהיום את מרגישה שבן זוגך לא תומך בך מספיק, ורוצה שתחזרי לדבר איתה, אולי כדי שהוא יוכל לדבר עם אחיו. את צריכה להבין את המצוקה שלו, כי גם לו לא קל להתנתק מסעיף חשוב של המשפחה שלו. גם אם הוא לא רואה מספיק את המצוקה שלך.נסי לדבר איתו. נסי להבהיר לו טוב יותר את המצוקה שלך, את הכעסים שלך, ואת העלבון שלך, וגם להבין את המצוקות שלו ביחס לאחיו.

בברכה,
ד"ר אורן חסון – מטפל זוגי ואישי
אתר הבית: orenhasson.com
טלפון: 050-6000083