יחסים עם אח חורג - מה לעשות?

שמי שרה ואני בת 18 וחצי. מזה שנתיים אני מאוהבת בבנו של אבי החורג. שתי הסיבות העיקריות שמונעות מאיתנו להיות יחד הן: ראשית, אני אחותו החורגת ושנית, אני גדולה ממנו בכמעט שנתיים. הוא תלמיד תיכון בכיתה י' ואני כרגע בשירות צבאי ובעוד חצי שנה מהיום אתחיל את לימודיי באוניברסיטה. אני מרגישה ששנינו באים מרקע שונה מפאת פער הגילאים ביננו ובעיקר מחוסר הניסיון שלי עם בחורים. מעולם לא היה לי חבר ומעולם לא יצרתי קשר כזה או אחר עם מישהו, אך למרות זאת אני מרגישה שהוא האדם לו אני זקוקה ואוהבת. העניין הזה די מביך אותי, בייחוד משום שהוא בן משפחה והוא מגיע אלינו הביתה אחת לשבועיים.חשוב לי לציין כי אני בקשר די טוב עם אבי החורג וכשסיפרתי לו אודות המקרה הזה, הוא תמך בי ואף רצה שנהיה חברים.תמיד הרגשתי שהאהבה הזו באה גם מן הצד השני, אחרת לא הייתי מצפה שיקרה ביננו משהו בעתיד. לבסוף, לפני כשבועיים התכתבנו דרך ה- ICQ והתוודיתי על אהבתי כלפיו, על אף הבושה והפחד מתגובתו. למרבה הפתעתי, הוא אמר לי שגם לו יש רגשות כלפיי ושהואמתחיללאהוב אותי. נעשינו חברים ולאחר שבוע אחד בלבד הוא שלח לי מסרון בו היה כתוב: "חשבתי על מערכת היחסים שלנו ואני חושב שאנחנו לא צריכים להיות ביחד, משום שאם נריב חס וחלילה אני לא אוכל לבוא יותר אל אבא שלי. אני מקווה שתביני אותי." ולמען האמת, הבנתי אותו. במשך השבוע בו היינו כביכול חברים חשתי שזהו קשר לא רציני ושהוא כנראה לא בוגר מספיק בשביל שתהיה לו חברה. שנינו היינו בעניין הזה תמימי דעים ולבסוף, הגענו לעמק השווה. לא בכיתי על הפרידה, אך הרגשתי מין "צביטה" בלב משום שרגשותיי כלפיו עדיין קיימים.איני יודעת מה לעשות. האם לשכוח אותו ולנסות להכיר בחורים חדשים (ואיך), או לתת לקשר הזה הזדמנות שנייה?אנא, עזור לי!בתודה מראש,שרה.

שרה יקרה,
עושה רושם שאחיך החורג בוגר ממך, למרות גילו הצעיר. הוא צודק בכך שהיחסים המשפחתיים שלכם יכולים להיות עקומים מאד, בשלב שבו תפסיקו להסתדר. גם כך הם כבר לא יהיו תמימים כפי שהיו. מוטב, כנראה, לעצור את זה בשלב הזה, ולהכיר בחורים אחרים– בדיוק כפי שעושות זאת בחורות אחרות.ואם כן לנסות את האהבה הזו, אני חושב שמוטב וקל יותר יהיה לעשות את זה לאחר ששניכם תעזבו את הבית, ותהיו פחות תלויים בהורים שלכם. יהיה קל יותר גם לקיים את הקשר, וגם לסיים אותו אם זה מה שיקרה.