ידידות או יותר? איך לפרש סימנים

היי ד"ר,

אשמח לעצתך...

אני סטודנטית, בת 23. בתחילת שנת הלימודים הראשונה שלי נתקל מבטי בסטונדט מהתואר שלי. בחור נאה, בן 27, שקט, בעל רושם מסתורי שאותי מאוד סיקרן. אני בן אדם חברותי אז הצלחתי ליצור איתו קשר. התכתבנו במשך תקופה קצרה, כשאת רוב ההודעות הוא יזם. בפניתי אליו קיוותי לקשר זוגי ולא ידידותי, והיוזמה שלו ליצור איתי קשר החמיאה לי ונתנה לי "סימן" שאני בדרך הנכונה. אך שום דבר לא התפתח מהתכתבויות אלו, הוא לא הציע לי לצאת למרות רמיזותיי. הקשר התנתק ,ומאז הספקתי לעבור מערכת יחסים קצרצרה של כמה חודשים. (יש לציין שאיננו מתראים הרבה בלימודים).לאחרונה, חידשנו את הקשר, והבנתי ממנו שהוא נפרד לא מזמן מבת זוג של שנה וחודשיים (!). כלומר, כל אותה תקופה בה שוחחנו, היתה לו חברה. עם חידוש הקשר חזרו ההודעות מצידו (כל יום לפחות הודעה אם לא יותר). אך שוב, היוזמה מצידו לא מתרחשת. אני לא יודעת עליו הרבה כי אינו משתף, והייתי רוצה הזדמנות לשבת רק שנינו פנים מול פנים כדי לשקול בכלל אם זוגיות זה עיניין רלוונטי. אני יודעת שהפרידה מבת זוגו מעסיקה אותו (הוא נפרד ממנה, אך היא מתעקשת שיחזרו). אני יודעת גם שיש לו הרבה ידידות (אולי אני אחת מבין רבות?). ניסיתי לרמוז לו שוב מספר פעמיים דברים כמו "אנחנו רק ידידים ללימודים?" כדי להבין איפה עומד הקשר בנינו. הנושא מעסיק אותי רבות כי אני בחורה שקשה לה עם אי ודאות. "לקחת את הזמן ולזרום" אלו ביטויים שקשה לי ליישם. מספר פעמיים אמרתי לעצמי לוותר ולנתק איתו את הקשר, אך הוא ממשיך לשלוח הודעות והדבר מקשה עליי. חשבתי על לדבר איתו על הנושא, אך איני רוצה להלחיץ אותו ולעשות משהו בטיימינג לא טוב. מה עושים במצב כזה? איך פועלים למזעור הנזקים? המחשבות מפריעות לי בסדר היום יומי....תודה מראש!

ולריה יקרה,
כמו שכתבת, יש לו הרבה ידידות, ולכן ה"סימן" שאת רואה הוא כנראה משהו שאינו בהכרח מיוחד לך, והוא קודם כל סימן שהוא מחבב אותך, אבל בהחלט לא סימן שהוא רוצה אותך למשהו שהוא מעבר לזה. לכן, דווקא משום שאת לא סומכת מספיק על הסימן הזה, ובצדק, את מנסה לבדוק איתו עוד. אז שאלת אותו מספר פעמים שאלות כמו "האם אנחנו רק ידידים ללימודים?", אבל לא כתבת מה היתה התשובה שלו. אולי כי את בוחרת להתעלם ממנה, או אולי כי את לא אוהבת את העובדה שאולי לא קיבלת בכלל תשובה. ולך, כפי שכתבת, קשה עם אי ודאות, אבל אולי לא רק עם אי ודאות, אלא גם עם סרוב. האם הוא זה שאמר לך "לקחת את הזמן ולזרום"?אי ודאות מכניס אותנו למילכוד, כי מצד אחד אנחנו לא רוצים לבזבז זמן, ומצד שני, לא רוצים לפגוע בסיכוי שיקרה משהו. אבל כאן הקושי, מבינה? כי אם את חוששת להלחיץ אותו ולעשות משהו בטיימינג לא טוב, את גם אומרת בזה שאת מבינה שהוא לא רוצה אותך מספיק, ולפחות לא מספיק כדי להשתמש ברמזים שכבר שיגרת לו, כדי להחליט שהוא רוצה אותך, שלא לדבר על להסתער על הזוגיות הזו בכל כוח, כפי שהיית רוצה. כנראה שאין לו את זה, ומה שיש הוא כנראה לא מספיק חזק. במקרה הטוב, הלא מספיק חזק הזה הוא אש קטנה, והשאלה לאיזה צורך וכמה זמן האש הזו תשאיר אותך חמה.

היי ד"ר,אני לא חושבת שאני מתכחשת למציאות ומנסה להתעלם ממנה, כמו שהוא ממש לא ברור, ולא מבהיר לי באופן חד משמעי את רגשותיו ודעותיו. (לדוגמה, כששאלתי אם אנחנו רק ידידים ללימודים, הוא בחר להתחמק ולתרץ תירוצים שמצד אחד אומרים "אנחנו לא רק ידידים ללימודים", ומצד שני לא אומרים דבר על מה כן אנחנו).אני מעריכה את עצמי מאוד, ותגובתך עזרה לי להבין שמגיע לי מישהו שירצה אותי מספיק, כמעט כמו שאני רוצה אותו.תודה לך.

ולריה יקרה,
מן הסתם, למרות שידעת, לא רצית לדעת כי זה לא המציאות שרצית, והאכזבה, ואולי יותר מכך ההבנה שאת צריכה לוותר על משהו שאת מאד רוצה, מעכבים, באופן טבעי, את ההודאה בהבנת המציאות הסבירה יותר. קל עוד יותר לעכב הויתור על מה שאת רוצה כאשר אין ודאות מסויימת לכאן או לכאן, למרות שהסיכוי שהמציאות היא כפי שהיית רוצה שתהיה, הוא קלוש.