טיפול נפשי: מה לעשות?

שלום.
אני בזוגיות כבר מפסר שנים ואני מרגישה שאני הורסת אותה ... כבר מילדות הייתי נוהגת להתפרץ פתאום על משהו שעיצבן אותי . הייתי מתפרצת בד"כ על האנשים הכי קרובים ( הורים) ואחרי שהייתי נרגעת ( פשוט לשבת לבד כמה דקות) הייתי אוכלת את עצמי מרגשות אשם ובושה בגלל התנהגות שלי. הסיפור חוזר עם בן זוג שלי. ההבדל שהוא לא מוכן לסבול את זה ומתעצבן עליי בחזרה. למרות שביקשתי ממנו הרבה פעמים " לא להוסיף שמן למדורה" ולתת לי כמה דקות להיות לבד ולהירגע - בד"כ הוא מתעצבן גם בשלב הזה ואומר כל מה שהוא חושב עליי באותו רגע. בד"כ זה נגמר בבכי מצידי של כמה שעות והתנצלות ורגשות אשם איומים. בשנים אחרונות אני מתאמצת להחזיק את עצמי ( אני מנסה להתעלם ממה שמעצבן אוצי ולנשום עמוק) ואז אני מרגישה שאני פשוט עוגרת את זה ומוציאה אח"כ עוד יותר. אבל לפעמים דבר קטן יכול פשוט להוציא אותי מדעתי וברגע זה אני לא יכולה לשמור על הפה ואח"כ לא תמיד גם זוכרת מה אמרתי מרוב העצבים.אני מתביישת ללכת לרופא ( קופת חולים? פרטי?) ... אולי יש טיפות כלשהן? לאחותי הגדולה היו בילדות בעיות עם מערכת העצבים והיא קיבלה טיפול. אולי אני גם חולה?תודה

לילי יקרה,
מצד אחד הוא צודק. הוא לא צריך לסבול התנהגות שכזו, והוא מנסה לשים לך גבולות. מצד שני, יתכן שגם הוא לא שיא הרגישות ולא יודע לעשות זאת נכון."טיפות" לא יעזרו לך מבלי ללכת לרופא (פסיכיאטר במקרה הזה, שיתאים לך את הדבר הנכון). ברור שיש לך בעיה, וטוב שאת מודעת לה כי זה צעד חשוב בדרך לטיפול בה. אבל הצעד הבא הוא לקחת אחריות ולעשות מעשה. בין אם ללכת לטיפול פסיכיאטרי, אם את חושבת על טיפול תרופתי, ובין אם לטיפול נפשי.אני לא בטוח שאת מוכנה כבר לקחת אחריות. אבל זה מה שאת צריכה לעשות, לפני שיהיה מאוחר מדי ותגיעי להפסדים גדולים יותר בקשרים האישיים שלך.