טיפול זוגי: קצב התקדמות וטיפול עצמי

שלום רב,
אני בת 32 אקדמאית נשואה בשנית ללא ילדים. הנישואים הראשונים שלי נגמרו ע"י אחרי החתונה גיליתי בו צדדים אלימים שלא היו קודם וגיליתי אף שהיה לו תיק במשטרה שלא ידעתי על קיומו(על אלימות).
אני באה מבית חם תומך מעט שמרני ונורמטיבי קיבלתי מהוריי את התמיכה והחיבוק החם והעזרה בכל הרבדים על מנת להמשיך הלאה בחיי ותוך 3 חודשים מהחתונה התגרשתי. .כעבור 6 שנים נישאתי בשנית. בעלי הוא "ילד טוב ירושלים" חכם עם מוסר עבודה ביתי ואדם טוב בגדול. לא כל כך נמשכתי אליו בתחילת הקשר אבל נוצרה ביננו חברות עמוקה וכנה שסחפה אותי וגרמה לי להתאהב בו להימשך אליו ולאהוב אותו. יחד עם זאת הוא לא קל הוא אדם שמאוד צריך שיפרגנו לו כל הזמן ויכול במשך שעות לדבר על עצמו ועבודתו( בתפקיד בכיר ) הוא לא מכיר בבעיות שלו או מגרעות שלו ולדבריו יש לו פחות מגרעות מלכל אחד אחר אני מרגישה שהוא מאוד אגואיסטי ובגדול נרקיסיסטי בנוסף הוא קמצן בהכל רגשי חומרי מיני-אינטימי וכדו..לא יודע להתנצל ומגמד כל מה שאנימעושה הוא לא מעריך את הנתינה והתמיכה ולוקח הכל וגם אותי לצערי כמובן מאליו. אני אינני אדם קל אני דעתנית אימפולסיבית מאוד וחדה ובמקביל אם אני צריכה להעיד על עצמי אדם זוגי ביתי חם מאוד מצפוני ובעל ביקורת עצמית גבוהה. ברור לי שדרוש שניים לטנגו ומשך שנה קשה מאוד בה אנו גם נמצאים בטיפולי פוריות עקב בעיה אצל בעלי הורמונלית וזרע(שגם אותה הוא מגמד לגמרי ומתנער מממה). הקשר ביננו הפך אט אט לסוג של שותפות לבנות את הבית שחולמים יחד לבנות חיים משותפים דירה משותפתוכדומה אבל אין ביננו כבר כלום בשנה הזאת ניהלתי עמו אין ספור שיחות אף היינו ב4 פגישות של טיפול זוגי שגם לשם זאת נדרשו לי 3 חודשים לשכנע אותו לבוא ובפגישות המטפל(פביכולוג קליני) אמר לבעלי באלו המילים אתה הורס את הבית שלך במו ידך.כשהוא שמע זאת החליט שהוא לא הולך יותר . בעברו אגב התקף חרדה וocd ( בחצי שנה האצרונה גם מסרב ללכת ערב שישי ולהשאיר נרות שבת דלוקים לדוגמא וזה לא היה לפני כן) טופל בציפרלקס ולפני כשנה הפסיק . אני מרגישה מאז החמרה ודיברתי איתו על הוא לא מוכן ללכת . אני מרגישה כלואה ובודדה בין הרצון בזוגיות הזו בבנית הבית הילדים המסגרת פחות בו אני מודה יש לי המון משקעים ממנו שאם רק היה יודע להתנצל לתקן היינו במקום אחר לבין הרצון להתנתק ממנו אני מרגישה שהוא מנסה לשגע אותי והוא מוציא ממני דברים שאני לא אוהבת בי כמו העצמה של האימופלסיביות שלי אני יכולה ברגע של ריב כאשר הוא מטיח האשמות ומתנער מאחריות עם משפטים כמו אני לא פוגע בך את רגישה מידי או את לא שווה ומזלזל בי מאוד עד שאני כבר לא מצליחה לשמור איפוק ונותנת חזרה משפט או שניים שהם לא ראויים ולא מייצגים אותי. פעמים רבות חשבתי מה עולה על מה הרצון הכמיהה לזוגיות טובה ובריאה והקמת משפחה לבין העייפות שלי מדברים שעברתי בחיי והשעון הביולוגי תחושת הכמיהה לפרי בטן ויציבות עבורו והחלטתי שאני לא מרגישה רצון מספיק או כח לפרק אני בוחרת ביציבות ובהקמת משפחה. ברור שזה לא אידאלי ולכן אני מוצאת עצמי לא פעם מתלבטת. אין ביננו כבר יחסי אישות 3 חודשים וזה לא מזיז לו הוא גם סובל מטוסטסטרון נמוך ואסטאודיל ופרולקטין גבוהים כחלק מבעית הורמנלית שמשליכה הן על נושא הפוריות והן על הזוגיות שלנו

Fa18יקרה,
נקלעת למקום לא טוב בחייך. בטיפול פסיכואנליטי אולי היית מקבלת תובנה שבגלל האופי החזק שלך חיפשת גבר חזק יותר, ומצאת או גבר אלים או גבר נרקסיסט. אולי זה נכון, ואולי זה לא נכון, כי כרגע זה פסיכולוגיה בחצי גרוש, אבל במבחן התוצאה, זה מה שקיבלת (ואני לוקח בחשבון שגם האיבחון כ"נרקסיסט" הוא כרגע פסיכולוגיה בחצי גרוש). לפי תאורך, האיש שלך הוא עם בעיות הורמונליות, שלא לדבר על קשיים בפוריות, אבל כזה אשר מתקשה מאד לקחת אחריות על חסרונותיו. ללכת לטיפולי פוריות איתך הוא להתעמת עם חסרונותיו, וזה קשה לו.אמנם האמירה של הפסיכולוג כלפיו, על פי הציטוט שלך, היא אמירה בוטה, בודאי בוטה מדי בשבילו, אבל כך או כך, הוא התקשה להתמודד איתה, והחליט לברוח מההתמודדות הזו, כפי שאת אומרת שהוא עושה גם בדברים אחרים. אפשר היה לומר לו דברים אחרת, אני חושב, כנראה שצריך היה לעשות זאת בהרבה יותר עדינות ולכן גם בקצב הרבה יותר איטי - אבל אז היתה נווצרת השאלה היתה איך את מתמודדת בטיפול זוגי עם קצב איטי של שינויים. לפעמים צריך לתמרן בטיפול בין שני צדדים שדורשים קצב התקדמות שונה וזה לא קל, עוד לפני שמגיעים לדון בהשפעה של הגישה הטיפולית ושל האישיות של המטפל.בעקבות מה שאת כותבת, נראה שייקח זמן רב לשכנע אותו להגיע לטיפול מחדש. אני חושב שכדאי שתלכי לטיפול בעצמך, ואצל מטפל שהוא מטפל זוגי, שיידע לנסות ולהכניס אותו אל הטיפול בדלת האחורית. ואם זה לא יצלח, אז לעזור לך לחפש את האושר שלך בקצב הנכון, קודם כל בתוך הזוגיות, ואם זה בלתי אפשרי - לעזור לך לשקול לעשות את זה בלעדיו. את צריכה לזכור שתמיד, בסופו של דבר, ההחלטה היא שלך, ומטפל לא אמור ללחוץ עליך להחליט כך או כך.

ד"ר חסון תודה רבה על תגובתך המחזקת והמעודדת. אתה עושה עבודת קודש באתר תבורך. האם ניתן לקבל מספר טלפון של הקליניקה שלך לקביעת תור? מה עלות פגישה? והאם נראה לך אפקטיבי מספיק פעם בחודש? יום נפלא ותודה שוב

Fa18יקרה,
הטלפון שלי: 050-6000083.אפשר למצוא אותו כמובן באתר שלי, שהקישור אליו נמצא בחתימה שמתחת לכל הודעה שאני שולח כאן.לגבי קצב הטיפול - אני חושב שנכון בדרך כלל ליצור כמה פגישות ברצף שבועי בהתחלה, ולאחר שנוצר איזה שהוא קו ברור, אפשר לרווח את הפגישות, לפי הצורך ובהתאם לאילוצים.