טיפול זוגי: מה חשוב לדעת?

אני בת 23 ובן הזוג שלי בן 25, סטודנט, ביחד שנה וחצי. אנחנו לא גרים ביחד והמערכת יחסים שלנו קצת טובעת, בלשון המעטה. אנחנו רוצים לפנות לטיפול זוגי מאחר ואנחנו אוהבים אחד את השניה. הבעיות העיקריות שלנו הן- א. אנחנו לא נפגשים בתדירות גבוהה מאחר ובן זוגי סטודנט( בתקופה שלקראת המבחנים כל מפגש מתקצר לשעתיים ופחות). ב. אנחנו לא נפגשים עם חברים שלו. הבעיה היא בגללי מאחר וקשה לי להיות בקבוצה גדולה של אנשים שהם לא חברים קרובים שלי, אני גם סובלת מפחד קהל. יש לציין שניסיתי להתעלות על עצמי והיו מספר פעמים שכן הגעתי למפגשים גדולים יחסית, וגם היו פעמים של מפגשים עם חבר או שנים. בגלל שהדבר מאוד מציק לו היוזמה שלי הייתה לגשת לטיפול בעתיד הקרוב על מנת לפתור את הבעיה. ג. אנחנו לא מקיימים יחסי מין. אני נמצאת כעת בטיפול שלמזלי מתקדם טוב(אני סובלת מוגניזמוס). אלו הבעיות הגדולות אך לא היחידות בקשר.השאלה שלי היא עד כמה הטיפול יהיה אפקטיבי. שלחתי לבן זוגי מאמר שמטפלת זוגית כתבה על הקונפליקטים שעמם בני זוג מתמודדים במערכת היחסים, על האם ניתן לתת מעצמך ועדיין לשמור על אינדיווידואליות. הכתבה מדברת על סולם עדיפויות בריא שמאפיין זוגיות הרמונית ועל זה שאם אתה מחליט להפסיק להיות רווק ולחיות במערכת יחסים זוגית אתה צריך להתאים את עצמך אליה.בן זוגי אינו מסכים עם הכתבה מאחר והיא דורשת ממנו שינוי ושכנראה באופן מסויים הוא חושב כ"רווק". הגענו למסקנה עוד לפני קריאת הכתבה שהוא קיווה להמשיך בחייו כפי שהם ושאני אתאים את עצמי אליו. וזה כמובן התבטא לאורך הקשר ורק עכשיו נפל לי האסימון.דבר נוסף שמטריד את מנוחתי- בן זוגי מטופל אצל פסיכולוגית מאחר והוא מאוד לחוץ מהלימודים. במהלך הפגישות הוא מדבר על דברים נוספים ובין היתר גם עלינו. לאחרונה הוא סיפר לי שהיא אמרה שאנחנו לא מתאימים, שהוא לא לגמרי "הוא" בקשר ועד שהוא לא ישיג את זה הוא לא יהיה מאושר. היא כינתה את הקשר לא בוגר, קשר של תיכוניסטים( בשל המפגשים הקצרים) ודברים נוספים "הרבה יותר גרועים" לדברי בן זוגי שהוא נמנע מלהזכיר. זה מטריד מאחר ונראה לי שהיא מתסיסה אותו. כל דבר שאני אבקש או כל הערה שתהיה לי תגרום לו להרגיש שהוא צריך להלחם על ה"אני" שלו. בכל מקרה אני לא חושבת שזו גישה הגיונית וחיובית של הפסיכולגית, היא בטח שלא מסייעת לנו. יש לציין שבן זוגי הוא שהביא זאת לתודעתי כשאמר לגמרי בהיסח הדעת "אולי כל הבעיות שלנו התחילו מאז שחזרתי לטיפול אצל הפסיכולוגית?"עברו 3 שבועות מאז הפיצוץ האחרון שבעקבותיו החלטנו ללכת לטיפול ואנחנו מחכים שתקופת המבחנים תסתיים אז בתקווה נתחיל אותו. השאלה עד כמה הוא יהיה אפקטיבי עם הבן זוג שלי מפחד משינויים בעצמו? האם זה בהשפעת הפסיכולגית? ניסיתי להסביר לו ששינויים הם לא בהכרח דבר רע אלא חלק מהתפתחות שעוזרת לנו להתקדם.

א יקרה,
הרבה דברים מונחים אצלכם על השולחן, עם מעט זמן להקדיש לניתוח. אי אפשר להבטיח לך שטיפול תמיד יהיה אפקטיבי, כי בטיפול נמצאים שלושה, ומרכיב חשוב בו הוא הרצון ההדדי שלכם. במקרה שלכם, מעורבת גם המטפלת שלו, שלפעמים זה בעיה. כי מה שעלול לקרות בטיפול זוגי, כאשר אחד הצדדים מטופל בנפרד, הוא שבטיפול הזוגי עוסקים בזוגיות, ובין היתר בהבנת הצרכים של הצד השני. בטיפול פרטני עוסקים פעמים רבות בהעצמה אישית. במקרה כזה, לפעמים "ויתורים" מצטיירים כההפך מזה (מה שלא בהכרח נכון – אבל כך הדברים יכולים להיראות בין הצד המטופל למטפלו האישי). ייתכן שזה מה שקורה בין החבר שלך לבין הפסיכולוגית שלו. אני לעולם לא הייתי מתבטא כך לגבי בן זוג של מטופל שלי, מהסיבה הפשוטה שההחלטות, גם בדבר הזוגיות, צריכות להתקבל על ידו בלבד, ולא על ידי המלצות שלי. אני יכול להציג את האפשרויות, הסיכונים, הסיכויים, הקשיים וההצלחות באופן מדוייק יותר, ולהביא את המטופל למסקנות שלו. אם המסקנות תהיינה שהקשר לא טוב, ושבן הזוג לא מתאים, זו החלטה של המטופל, ולא הצהרה שלי, שלדעתי היא לא אחראית. למטפל נפשי יכול להיות כוח שליטה חזק מאד על חייו של אדם אחר, וצריך הרבה ענווה מצד המטפל לדעת מה נכון ומה לא למטופל, והרבה זהירות בשימוש בכוח הזה.