טיפול זוגי: כש'שום טיפול לא עוזר'

היי אורן,
זו אני שוב..עם הבעל שעזב לטובת קראוון ובשל שלא אהב יותר...זה שמדי פעם התעצבן וזרק נעל/ אמר דברים ככ אבל זה שגם בניתי איתו משפחה ופעם אהב אותי מכל הלב. התחלנו ללכת ליעוץ הורים יחד בשישי, היעוץ עבר שקט והיה טוב אפילו, היו לו כוונות טובות. העניין הוא, שבכל פעם שהוא מדבר אליי קצת בצורה מכילה/ אמפטית אני מפרשת את זה כאולי יש אפשרות שעוד יחזור אליי למרות שהוא אמר כבר מספר פעמים שאנחנו לא מתאימים/ היית רוצה מישהו שלא אוהב אותך/ מרגיש אלייך/ גם אם לא הכי טוב לי היום יותר טוב למ מכשהיינו יחד...וכדומה. אבל, מצד אחד אני רוצה לעשות הכל כדי שלבנות יהיה טוב יותר והיעוץ ההורי המשותף עשוי לעזוא, אז אני שם..מצד שני, אני חבולה מאוד. בכל פעם שיש קירבה כלשהי אני מת לא געגוע כאילו עזב אתמול...היום הגעתי בערב, הוא הרדים את הבנות ואני הרכבתי שולחן, הוא שאל אם אני צריכה עזרה ןמצאתי את עצמי חושבת, מה יקרב אותו יותר, שאתן לו לעזור וירגיש "גבר"/ שידע שאני עצמאית ומסתדרת..וזו בעיה, אני חושבת על הכל ככה ומהצד אני מרגישה שהוא כבר עבר את השלב שקשה לו איתי אז זה לא משנה לו, מבחינתו אפשר לצחוק יחד והכל...ואני, אצלי תמיד יש ציפייה...כשיצאנו מהיעוץ בשישי הוא דיבר על ההסכם שוב, שאל עם אילו סעיפים אני נתקעת וגם אמר אולי פעם בשבוע ישנו איתי בקראוון ופעם בשבוע אשן איתן בבית ואקפל כביסה..אמרתי אוקי, אז היום ראיתי ששטף.כלים, אבל נתן לקטנה לחם עם דבש לארוחת ערב כי לא היה כלום במקרר והוא לא קנה כלום...כעסתי והתנצלתי אחכ, כתבתי שאנמ ררואה שיש לו כוונות טובות ותודה על העזרה...אני מרגישה שאני משתגעת. שום טיפול לא עוזר..הלב שלי שבור. אני לא מצליחה להתאפס.

טל יקרה,
את כותבת לי ש"שום טיפול לא עוזר", אבל את מצפה שאני אעזור בהתכתבות. זה מחמיא לי, אבל כפי שאת רואה – התכתבויות כאן, לאורך זמן, לא מספיקות גם הן. טיפול כן אמור לעזור, ואני שב ומפנה אותך לטיפול. זה לא נכון ש"שום טיפול לא עוזר". מה שנכון הוא שהטיפול שעברת עד עכשיולא עזר - ואולי גם זה לא מדוייק, כי אולי הוא כן עזר במשהו, אבל לא מספיק.מצד שני – גם לא אמרת לי מהו הטיפול שעברת, ולא כמה זמן התמדת בטיפול. כתבתי לך בעבר – שאם עשית זאת לאורך זמן והדברים לא השתנו, ואת עדיין באותו המקום – יתכן שנכון יותר להחליף טיפול. כך או כך, כל עוד את מאפשרת לבעלך להיות מעורב קרוב מדי בחייך, התקוות שלך צפות מחדש, ושם תמשיכי להיות – כי זה נוח לו. את צריכה טיפול לא כדי לשנות את זה, אלא כדי להתמודד נכון עם מה שאת עושה ועם ההשלכות של זה. היות שאת לא מצליחה לשנות את ההתמודדות שלך לבדך, והיות שזה מפריע לך בתפקוד היומיומי ובעולם הרגשי שלך, טיפול הוא מה שאת צריכה. ולכן, אני מחזיר אותך למכתבי הקודם. יותר מזה, במסגרת הזו, לא אוכל לסייע לך.