טיפול במשבר זוגי: הבנת הכעס והטעויות

שלום רב
אני נשואה לכאורה חשבתי שבאושר כי אתמול גיליתי יותר נכון תפסתי אותו על חם בצט באינטרנט והוא גם דיבר עם האישה בטלפון אני בחודש תשיעי ומרגישה שהכל התנפץ לי תמיד חשבתי שהזוגיות שלנו מדהימה וכרגע חוץ מלבכות ואינני רוצה לראות את בעלי יותר איני יודעת מה לעשות אשמח לעצה או עידוד יש לציין שבעלע התנצל ואמר שזו הייתה טעות זה לא מקובל עלי אם הייתי חשובה לו זה לא היה קורה אנחנו נשואים15 שנה ויש לנו 4 ילדים

איילת היקרה
!שמי ציפי ואני נשואה באושר עשרים שנה ויש לי שישה ילדים. רציתי לספר לך את הספור האישי שלי:ערב אחד בעלי הלך לישון מוקדם ואני שקשה לי להרדם מוקדם הייתי משועממת. סתם כך בלי שום כוונה רעה ורק מתוך שעמום נכנסתי לצאטים של האינטרנט. וכך בלי לדעת איך מצאתי את עצמי בשעה חמש לפנות בוקר עדין מתכתבת עם בחור שנראה לי נחמד ושנון בצאטים. (במשך הלילה אפילו דברנו בגניבה כמה פעמים בטלפון והוא נשמע לי מרתק ונחמד) כשבעלי קם בשש בבוקר (הוא עובד מוקדם) הוא מצא אותי ישנה ליד המחשב כשהוא פתוח. בשקט הוא קרא את כל ההתכתבויות שנהלנו במחשב וכעס מאד. היו שם התבטאויות מיניות למכביר כי נסחפנו. הוא גם קרא שעשרים שנות הנישואים משעממים אותי - מה שבכלל לא נכון ואני אוהבת את בעלי.מרוב כעס הוא העיר אותי ומזעם ותסכול הוא קרע את התקע של המחש."אם את לא יודעת להשתמש במחשב לא יהיה לך." בתחילה כעסתי וכיניתי את התנהגותו אלימה אבל אחרי שינה טובה (הייתי קרועה מעייפות) הבנתי שהוא בעצם צודק ומתוסכל. הוא מרגיש שבגדתי בו.בקשתי ממנו סליחה מכל הלב והתפייסנו והוא בעצמו תיקן את המחשב חזרה. למדתי לקח לעד...אני מספרת לך את הספור כדי לאמר לך שאינטרנט וצאטים הם דברים סוחפים מאד. נראה לך שזה רק דבורים, וכנראה כך זה היה אצל בעלך. אני בטוחה שאם בעלי לא היה תופס את הענין באותו בוקר היה לי עד היום קשר עם התחור ההוא - את מכירה את הבטוי: מים גנובים ימתקו?אחרי שנות נישואים כה רבות בעלך חיפש כנראם ונסחף. קלמאדלהסחף.אני בטוחה מתוך הנסיון שלי שבעלך אוהב אותך ורק סתם נסחף והוא בעצמו נבהל ממה שעשה. בשבילך, בשביל הילדים והמשפחה שלך, סלחי לו. תני לו הזדמנות שניה. אני בטוחה שאת הלקח הוא כבר למד. ולא תהיה מעידה כזו בשנית...מזדהה אתך מאד.

איילת יקרה,
במכוון השארתי את המכתב המצורף של ציפי. אני לא יודע אם את מסוגלת לעשות זאת במצבך הנפשי הנוכחי, אבל יכול להיות שבכל זאת תצליחי להזדהות איתה. אם בן זוגה אוהב אותה, הוא היה עושה טעות לו היה מתגרש ממנה בשל אותו ארוע. את מאד כועסת, ובכעסך קשה לך לראות את המחיר של פעולותייך שלך. אני לא מצדיק את בן זוגך, אבל מוטב לשבת ביחד, ואם צריך בעזרת יועץ זוגי (אם צריך = אם הכעסים שלך ותגובות הכנגד שלו לא מאפשרים שיחה ראויה), ולנסות להבין מה צריך לשפר על מנת להקטין את הסיכוי שדברים כאלה יקרו.ובכוונה כתבתי "להקטין את הסיכוי" ולא "למנוע". בסופו של דבר, מה שאנחנו עושים בתנאים כאלה ומה שאנחנו לא עושים נקבע על-פי השקלול של פיתוי מצד אחד (שתמיד קיים, אם כי החשיפה אליו והזמינות שלו לא תמיד נמצאים באותה עוצמה), והעכבות והצרכים אחרים, מצד שני (רצון ([ויכולת] להיות בכל רגע נתון עם בן/בת הזוג, רצון וצורך שלא לפגוע בבן/בת הזוג), וכל זה משוקלל בהערכת הסיכון, הן מבחינת ההסתברות והן מבחינת הנזק. משהו בתוך המשוואה הזו לא נתן תוצאה נכונה, ועל זהרצוי מאדלדון.