ביטחון עצמי בקשר: מה עושים?

היי ד"ר,

אני בת 24, והתחלתי לצאת עם בחור בן 24.
אנחנו יוצאים חודשיים.
מאוד נחמד לי איתו, ושנינו רואים את זה כאופציה לקשר רציני (מלכתחילה היתה הצהרה שזה מה שאנחנו מחפשים).
בינתיים אנחנו משתמשים בקונדומים כאמצעי מניעה, עד שהקשר יתבסס יותר.
אין איזשהן בעיות חריגות מבחינתו, לפעמיים הוא גומר ממש מהר ולפעמיים פחות.
אתמול שכבנו, והאקט הסתיים בפתאומיות. שאלתי אותו אם הוא גמר, והוא ענה שכן, למרות שלא הרגשתי בזה.
לאחר מכן הוא קפץ מהר מהמיטה, והסתיר ממני את הקונדום, תוך כדי שהוא מתנקה.
אני הספקתי לראות את הקונדום, ולהבחין שלא גמר..
אני תוהה לעצמי למה שיקר? ולמה היה צריך לעשות את טקס הניקיון אחכ אם לא באמת היה מה לנקות? רק כדי שהדבר יהיה אמין.
יש לו מבחן עוד יומיים, ויתכן שהוא לחוץ ממנו, אך האם זאת סיבה לשקר?

אשמח לעצה,
מיכל.

מיכל יקרה,
אם התאור שלך מדוייק באשר למה שהוא עושה, יתכן שהוא חושש שהוא לא מתפקד מספיק טוב מבחינה מינית, ולכן מסתיר אותו. יתכן שהחרדה הביצועית הזו גם פוגמת כלשעצמה בתפקוד שלו, סוג של היזון חוזר.אף אחד לא מושלם. כשיש לנו חולשות, רבים נוטים להסתיר אותן בשל חוסר ביטחון, ובעיקר בתחילת קשר, כדי לשמור על קשר שרוצים, וגם לשמור על התדמית מפני אחרים – כי אחד החששות הוא שאולי החולשה הזו תופץ אחר כך ברבים. אתם רק בתחילת קשר, והשאלה הראשונה היא אם את יכולה לחיות עם התפקוד שלו, שהוא מעריך אולי כתפקוד לקוי. אם כן, אז אולי התפקיד שלך הוא לנסות ולתת לו ביטחון. ובודאי את הביטחון שבדיסקרטיות אם ייפתח בפנייך.

היי ד"ר,
נשמעתי לעצתך, ובמשך החודש האחרון ניסיתי להעניק לו יותר ביטחון. פרגנתי, החמאתי, הבעתי חיבה במגע.
התחלתי להפתח יותר מבהתחלה, רגשות התחילו להתגבש בי (לא מובן מאליו.. הרבה זמן שלא חוויתי).
ואז פתאום משום מקום, התחלתי לקבל מהצד שלו הערות בסגנון: "זה קיטשי", לגבי כינוי חיבה שנתתי לו. או "אנחנו רק חודשיים יחד, אנחנו לא מכירים".
דיברתי איתו על זה, אמרתי לו שאני מודעת לכמה זמן אנחנו יחד, אבל עצם זה שהוא אומר את זה גורם לי להתרחק. שאלתי אותו אם עשיתי משהו שגרם לו להלחץ. הוא אמר שהוא מפחד שאני עושה יותר מדי דברים בשבילו בלבד, ושהוא בטווח הרחוק לא מעוניין בחתונה וילדים ושהכל רחוק ממנו, והוא לא רוצה שאפגע.
(כמובן שיש הרבה יותר מעבר לסיפור הקצר שאני מספרת עכשיו, אבל זה העיקר).
מצד אחד, הבחור מתקשר, מתעניין בסדר היום שלי, שואל מתי נפגש, הזמין אותי לפגוש את המשפחה והחברים. הוא אמר לי שהוא רוצה קשר רציני.
מצד שני, הוא מפחד, הוא לא נותן לי צ'אנס אמיתי, הואמר שנפגע מאוד מהקשר האחרון שלו ושקשה לו להפתח ושאהיה סבלנית.
אני בצומת דרכים... בין ללכת עם הלב או עם הראש. הלב אומר שאני מרגישה אליו משהו ואני רוצה לתת לו זמן, והראש אומר לי שאפגע ושהוא לא באמת מסוכל כרגע לבנות קשר (עברה שנה מאז הפרידה שלהם). אני מפחדת ואבודה... חייבת עצה איך לפעול, איך להתנהג.. (יש לציין שקשה לי להסתיר רגשות, כשאני מאוכזבת חוששת דואגת אז אני מרוחקת וקל להרגיש עליי). תודה רבה רבה מראש