חשיבות החברה מול זוגיות

צהרים טובים,אני יוצאת עם בחור כבר שנה. שנינו פרק ב'. הוא אינו יהודי ומתכוון להתגייר. ( משהו שהוא נגד אמונתי והקשר ימשיך רק אם יתגייר , לא יודעת איך התחלתי לצאת איתו שזה נוגד את אמוני אך גילית שאחריי שמתגרשים השיקול דעת נדפק)הכרנו דרך חברים במסיבות של ג.ג. נהנתי לצאת ,לבלות כי כל זה היה חסר לי בנישואיי.מציינת שהייתי נשואה כעשר שנים. אנחנו בני 40. יש לי שני ילדים חמודים .לאט לאט אני והוא התנתקנו והתחלנו לצאת לבד. בחודש האחרון מרגישה ממורמרת ומתוסכלת. שואלת את עצמי מה? למה זה צריך להשתנות כי אני בזוגיות?פתאום מרגישה נבולה. רוצה חיי חברה!שנה שעברה פרחתי, התדמית שלי היתה חיה וזה החייה את נשמתי. מרגיש לי שהתדמית שלי נלקחה ממני והפכתי להיות בזוגיות טובה אומנם אך אני קצת משתעממת והתסכול מתחיל.שואלת את עצמי....האם אני רוצה זוגיות ? האם הפריחה שלי היתה כי הייתי רווקה? או אם נמשיך לבלות בעולם ג.ג ארגיש טוב שוב???גרושה כשלוש שנים.יש בו דברים שאני אוהבת, הוא גבר ביתי מכבד אוהב אינטלגנטציה רגשית מאד. משהו מיוחד.הוא תוצרת חולורחוק מהמנטליות ההישראלית שאולי גם זה קצת קשה לי או שאני מתגעגעת לזה.

הילי יקרה,
את שואלת שאלות חשובות: האם חיי החברה חשובים לך מהזוגיות?אנסה אבל אולי לחדד את השאלה יותר: כאשר את נמצאת בחברת פנויים-פנויות (ובעיקר, אולי, גרושים-גרושות), חלק מרכזי מהעניין הוא החיזורים, והאופציות הנפתחות, ומדי פעם הנסגרות. האם המטרה היא הזוגיות בסוף הדרך? ואולי כך זה מתחיל, אבל המטרה משתנה בהמשך, והיא הופכת להיות החיזורים שבדרך?ואולי בעיקר השאלה: טוב, ואז כמה זמן זה יחזיק כך, אם התנודות, והכיף, וההצלחות, והאכזבות, וחוסר היציבות?ואת לוקחת את זה עכשיו לכיוון ההפוך, ושואלת: אז הגעתי לזוגיות. עד כמה זה יחזיק, עכשיו, כאשר זוגיות מנוגדת ומפריעה ל"דרך"?שאלות טובות. האם את רצה למרחקים ארוכים? למרחקים קצרים? האם כרגע את רוצה לקחת את הזמן שלך, ורק כאשר תרגישי שלגמרי מיצית (אולי כאשר אהבות שרצית מאד לא הצליחו, שזה יכול להיותturn off– "כיבוי" – משמעותי בדרך הזאת)?תצטרכי לחשוב מחשבות של טווח קרוב ורחוק, אבל גם – שגם את זה קצת הזכרת – הדברים שיש בו לעומת אלו שחסרים לך בו.כך מחליטים על זוגיות, הילי. וזה קשה יותר עכשיו מאשר בגיל 20.