חרדות בקשר זוגי: איך להתמודד?

שלום,
אני יוצאת עם בחור מזה כחודש, הכרנו בפייסבוק למרות שלדבריו הוא לא מרבה לעשות זאת ולהכיר דרך האינטרנט. אנחנו מתראים כמעט כל יום והקשר מתפתח בצורה מאוד טובה אבל בתחילת בקשר, בשבוע השני בערך הטלפון שלו היה אצלי והוא קיבל ממשהי הודעה בפייסבוק שמההודעה ברור שהם לא מכירים אלא מי הודעה של היכרות ואני לא יכולה שלא לתהות האם הוא ממשיך להתחיל עם בחורות בפייסבוק .חשוב לציין שהקשר הראשון שהיה לי שנמשך 5 שנים היה מאופיין בחוסר אמון ובן הזוג היה משקר לי לעיתים תכופות ולמרות שלא תפסתי אותו בוגד ישנה סבירות גבוהה מאוד שהוא אכן בגד בי, אני מודעת לזה שיש לי בעיות אמון עם בני זוג, כי מאז עם כל בני הזוג שלי (שלושה) היו לי בעיות אמון וחשדנות, תמיד נתפסו בשקר או הודעה ממישהי אחרת אך אף פעם לא גיליתי בגידה של ממש.השאלה היא האם יתכן שכל בני הזוג שלי לא נאמנים? אולי אני נמשכת לא במודע לאנשים מהסוג הזה או שמא אני קצת פרנואידית ושמה לב לדברים שאחרות לא שמות לב, אחרת איך ניתן להסביר שבכל בני הזוג שלי יש דופי?

אנונימית יקרה,
תני לי לראות אם אני מבין נכון: שבוע אחרי שיצאתם, מישהי שהוא לא מכיר שלחה לו הודעת קשר בפייסבוק. זה הביא אותך למחשבה שבעצם בחורות יכולות להתחיל איתו, ומכאן לשאלה: איך הוא יגיב? מה הוא יעשה?נכון. זה באמת מטריד. אבל כך כל החיים נראים. אי אפשר לדעת מה יהיה, וגם אי אפשר לנהל חיים רק על השאלות מה יקרה אם מישהי בלתי מוכרת ואולי גם מוכרת תעשה משהו ומה הוא יעשה, כי אז לא יהיה לך זמן לשאלות כמו מה אני עושה איתו ומה הוא יעשה איתי, ולחוויות של להיות איתו עכשיו, וגם לא לזכרונות של הדברים הטובים שחוויתם ביחד בעבר.ואולי את שואלת: אז איך אנשים אחרים חיים כך? - ואני חושב שהשאלה הזו היא שאלה נכונה. שאלי את עצמך את השאלה, וחפשי לה תשובה, ואחר-כך, שאלי את עצמך אם את יכולה גם. אחרי הכל, חשוב לא רק לדאוג ולשמור על החיים ועל הקשר הזוגי, אלא גם לפנות לעצמך גם זמן לקשר הזוגי ולחיים עצמם. אם קשה לך למצוא את השביל הנכון בין השניים, ואם את מחמיצה את החיים כתוצאה מכך, ואם את דואגת שאולי לא תצליחי לשמור על קשרים שלך בגלל זה, אבל רק אם זה באמת מפריע לך לחיות, חשבי על טיפול פרטני.

ההודעה שקיבל מהבחורה היא - "האם אנחנו מכירים?" כלומר הוא פנה אליה והיא בתגובה שאלה אם הם מכירים. אני לא מנסה לחזות את העתיד ואני פחות מוטרדת ממה יהיה אם וכאשר פשוט באופן מובהק ניתן לראות שבכל מערכת יחסים אליה אני נכנסת אני מגיעה תמיד לנקודה דומה ובה יש משבר אמון. לא כי אני בוחרת להאמין שבני הזוג שלי לא יעמדו בפיתוי, אלא כי אני באמת מגלה התנהלות של בסצרה, שקרים וכו.... אז אני באמת מנסה להבין אם אני חשדנית יותר ולכן גם רואה דברים שאולי אחרים לא היו שמים לב אליהם או שאולי אני פרנואידית

אנונימית יקרה,
את אומרת עכשיו, מה שלא כתבת במכתבך הראשון, שהיוזמה של "חברות" היתה שלו. אני לא יודע מה האינטרס שלו ביצירת חברים, ולכן אני לא יכול לדעת אם זה יצירת רשת חברתית לצרכים עסקיים, או מידע שהוא רוצה בענייני תחביבים מסויימים, או משהו אחר, או שהוא רצה להגדיל את המאגר של נשים שאולי פעם ייווצר מגע אישי איתן. כך או כך, זה היה רק השבוע השני להכרותכם. אנשים זקוקים לקצת זמן לפעמים, כדי להגדיר לעצמם שהם רוצים את מי שהתחילו לצאת איתו, ולהרגיש בלעדיים איתם.אבל כמו שאמרת, ההסטוריה של היחסים שהיו לך, ולא כתבת באיזה גיל ומה גילך, היא כזו שהיה לך במשך חמש שנים בן זוג ששיקר לך באופן קבוע. יתכן מאד שהעובדה שנשארת איתו כל כך הרבה זמן למרות שהיו לך ראיות ששיקר לך, קיבעה בך את החשדנות. ואם לא היו לך ראיות, אני לא יודע מה נכון ומה לא. ולגבי שאלתך:א. אני לא יודע אם את חוששת יותר מדי. איך אני יכול לדעת? אני לא מכיר את הבחור, ולא יודע מה הוא רוצה או לא רוצה, עושה או לא עושה.ב. קחי בחשבון שיכול להיות גם מצב שתחששי יותר מדי במשך עשר שנים שאת עם בן זוג שכל כוונותיו טובות, ולא קרה דבר והוא גם לא התכוון לעשות שום דבר, עד שלאחר מכן כן קרה משהו. מעשית, בזבזת עשר שנים טובות בחרדות שאולי לא רק קלקלו יחסים אלא אף הובילו אותו להסתכל בחוץ. בזבזת גם עשר שנים שהיית יכולה להרגיש בהן טוב, ומוגנת, ובטוחה, ולחיות. אחרי הכל, עשר שנים אינם הולכות ברגל, מתוך המעט שיש לנו על פני האדמה. רגשית - יכול להיות שתשמחי בסוף לדעת ש"צדקת", ושהחשש שלך היה אמיתי. -את לא רוצה להגיע למצבים כאלה.לכן, אני מחזיר אותך אל מכתבי הקודם. קראי אות שוב, והתעלמי מחוסר הדיוק של הפיסקה הראשונה. לא זה מה שחשוב.