חוות דעת שנייה על אבחנה פסיכולוגית

שלום
לך,בעבר שאלתי אותך לגבי בן זוגי לגבי אהבתו אלי.. סיפרתי שהוא אוהב אותי באופן אובססיבי ולמעשה רוב ההתנהגויות שלו הן אובססיות..להזכיר: אני גרושה בת 32 עם 2 בנים והוא גרוש בן 42 עם 2 בנות. אני אוהבת אותו מאוד ואוהבת את האהבה שלו ואפילו רואה את עצמי נישאת לו.. אך לעיתים הוא מתהפך על עצמו והופך לאובססיבי והוא ממש מתסכל ומתיש אותי..לעצתך הלכתי לייעוץ זוגי ולפסיכולוגית. למען האמת הייתי אני בשיחה איתי ובשבוע הבא ניסע אליה יחד אני ובן זוגי.. היא אמרה לי שהוא חולה. שזו מחלה לכל דבר ואולי יצטרך טיפול תרופתי או שיחות עם פסיכיאטר..הייתי קצת בהלם.. זו אומנם מחלה בעיני אבל טיפול תרופתי??מה הן התרופות האלה והאם הן עוזרות??אני כבר ממש עובדת עצות.. מצד אחד הוא חשוב לי אך מצד אחר .... הוא סוג של חולה נפש...

שני יקרה,
את בטיפול, וקיבלת איבחון כלשהו מאשת מקצוע. אני לא יודע מעבר לזה דבר, ולכן לא אוכל לענות לך באופן שיהיה מושכל יותר. יחד עם זאת, אם את חושבת שאולי היא הגזימה, כדאי לנסות ולקבל חוות דעת נוספת. בכל מקרה, טיפול תרופתי אינו מגיע אלא דרך פסיכיאטר.אני רק רוצה לומר שנראה לי מוזר מאד שקיבלת אבחנה מהפסיכולוגית על כך "שהוא חולה. שזו מחלה לכל דבר ואולי יצטרך טיפול תרופתי" על סמך פגישה אחת איתך, ומבלי שהיא ראתה אותו - כך אני מבין ממכתבך. אני יודע שבזה אני מבלבל אותך עוד יותר, אבל אני רואה שיצאת גם ממנה מבולבלת, ועם הרבה אי בהירות. הפעילי שיקול דעת, וסמכי גם על עצמך. אם את לא בטוחה, ותרצי להתייעץ, ראי באתר שלי את האפשרות שליעוץ טלפוני חד פעמי.

אתה צודק לגמרי ואכן הבנת נכון.. זה היה האיבחון שלה אחרי פגישה אחת. אבל קשה להאשים אותה.. הגעתי אליה נסערת מאוד אחרי וויכוח נוסף ביני לבינו.. הפעם כי לא התקשרתי אליו אחרי שנגמר הסרט ב23:30 בלילה.. (אני נירדמתי והוא התחרפן מגעגועים..)הוא הורס כל חלקה טובה בזוגיות הזו ולמען האמת קצת נמאס לי. יש לי 2 בנים קטנים לגדל ואני חייבת לשמור על השפיות שלי.בנתיים ביקשתי ממנו לעזוב את הבית. יש לו בית מושכר בעיר (אני גרה בשכירות במושב ליד והוא חי איתנו כבר שנה וחצי). אני לא מסוגלת יותר כשהוא מסתובב לי בין הרגליים ומחפש על מה לריב איתי.. ממש כך!! אני שוקלת לעזוב אותו ולגמרי רואה אותי חיה בשקט נפשי רחוק רחוק ממנו..מגיע לי שקט נפשי וגבר אמיתי בבית.. אני בסך הכל בת 32 ועברתי בחיי יותר מדי.. נמאס לי מהרפתקאות ולא בא לי לטפל בו!! בסוף אותי ייצטרכו לאשפז

שני יקרה,
הגעת אליה נסערת, והיא היתה כנראה צריכה לקחת זאת בחשבון. ראיתי במכתבייך גם רצון חזק להיות עם בן זוגך, רצון שהוא חלש יותר או לא מתבטא כאשר את נסערת וכועסת מאד. בשבועיים מאז את מתכתבת כאן, את ברכבת הרים רגשית, ובדיוק לכן פגישה חד פעמית, ורק איתך, לא אמורה להביא להבחנה כזו בוטה. צריך גם לראות אותו, וגם לראות אותך ברגעים אחרים.ובכל מקרה – להיות ביחד או לא, זו החלטה שלך. את גם מכירה את עצמך, ויודעת עד כמה את נתונה או לא נתונה לתנודות. אם את חושבת שהגעת להחלטה ברורה – אז אין צורך ביעוץ זוגי. ואם ההחלטה אינה ברורה, חשוב שהיועצת שלכם תדע לקחת דברים בפרופורציות הנכונות של זמן, וגם של הרצונות המנוגדים שלך.