התמודדות עם כאב שותק בזוגיות

לאחר ארבע שנים של זוגיות יוצאת מין הכלל בכל המובנים ,הבנה הדדית , אהבה ענקית ועוד מאפיינים של מערכת יחסים תקינה ומאושרת , החלה תקופה שבה בן הזוג נאטם ואינו מדבר גם בסביבה שלו אך גם איתי , תחילה זה היה חוסר דיבור חוסר שיתוף למרות שדרשתי לדעת מה קורה ומה זו התקופה שחלה עליו , הוא לא ידע לענות . כל שיחה שלנו נגמרה ב״לא יודע ״ ושתיקות רבות , מה שגרר ממני לצד ההבנה גם הרבה מאוד כעס והתפרצות וכך עברה תקופה של ריבים גדולים מאוד
בזמן האחרון זה השתפר השיחות נהיו טובות והוא נהיה מודע לכך שעובר עליו משהו לא טוב, אך לאחרונה התפרץ ריב שעבר את כל הגבולות והוא החליט שכבר לא טוב לא והוא לא מעוניין להשאר במערכת היחסים - התנהגות לא אופיינית לו במיוחד - לוותר על הזוגיות , לוותר על האפשרות להתגבר על זה ביחד וכך זה נגמר , למרות שיחות רבות הוא הגיע להחלטה
אני יודעת שכאשר אני עברתי תקופות כאלה או אחרות הוא היא לצידי כאשר התייאשתי הוא הרים אותי .
והשאלה שלי האם להלחם לאחר שכבר נלחמתי ? ואיך לטפל בשתיקות המוזרות ביותר האלו ? איך להביא את הבחור שאני אוהבת לקדמותו אם אפשר

סתיו יקרה,
באופן שבו כתבת, אני רואה ומבין את הכאב שלך, אבל לא יכול לדעת מה קרה לו. האם זה משהו שהביא אותו להתרחק ממך, וקשה לו לדעת איך לעכל את זה או איך לבשר לך את זה, או זה משהו שעובר עליו פנימה, בשל לחצים משמעותיים - אולי בעבודה, או בעניין של ייסורי מצפון משמעותיים על משהו כבד, או משהו משפחתי, או משהו אחר. כך או כך, את מתארת מועקה נפשית חזקה שיש לו, ולא ברור לי אם זה עם עצמו בלבד שהוא לא משתף בה, או אם זה מולך. כך או כך, הוא לא רוצה לדבר על זה איתך, או כדי להגן על התדמית שלו, או כדי שלא לחפור במשהו כואב (שניהם שייכים לאפשרות הראשונה), או כדי שלא לפגוע בך (מה שיכול להיות שייך לאפשרות השניה). זה משהו שתצטרכי לבדוק ולברר, ולהילחם קודם כל על הפתיחות שלו כלפייך בעדינות ובסבלנות ככל האפשר (כלומר, מבלי שזה יגרום לו לכעוס עליך הרבה), עד שתדעי יותר.