התמודדות עם חלום שלא התגשם

ד"ר חסון שלום,
אני בתחילת שנות ה-40, גרושה עם ילד בן 4, ומזה כשנתיים נמצאת בזוגיות טובה ואוהבת עם גבר בגילי שלו שני ילדים מנישואים קודמים,בגילאים דומים לגילו של בני. גם בין הילדים הקשר הוא טוב והם מסתדרים ביניהם מצוין.כיוון שלי יש רק ילד אחד, רציתי מאד ילד נוסף ובאתי לזוגיות הזאת עם תקוות רבות בנושא הזה, והאמנתי שבסופו של דבר זה יקרה, אך לצערי בן זוגי עומד על כך שאין שום סיכוי שירצה עוד ילד. לאחר חודשים של מחשבות רבות ושיחות בניינו שנסובו על כל הסיבות שהוא אינו רוצה ילד (סיבות מוצדקות והגיוניות בהחלט ), אך גם על הכאב שלי לא יהיה לי עוד ילד למרות שאני מאד רוצה, וזאת בנוסף למשברים ופרידה קצרה אחת, הבנתי שמוטב לי להישאר עמו וליהנות מהזוגיות והמשפחתיות שיש בניינו, תוך הבנה שכל צעד אחר שהייתי עושה (אימהות יחידנית או הורות משותפת), הוא בעייתי מאד עבורי מהרבה בחינות, וממילא לא בטוח שבגילי כבר הייתי מצליחה.ועם זאת, למרות שהצלחנו לשקם את הקשר שלנו, ולמרות שאני מבינה כאמור היטב את הצד שלו, ואני מבינה עוד יותר טוב מדוע עדיף לי בכל מקרה להישאר בזוגיות הזו ולטפח אותה, אני עדיין כואבת את הכאב החד של החלום לילד נוסף, ומרגישה קושי רב להיפרד ממנו וללכת הלאה, ובעצם להשלים עם המציאות שיש לי רק ילד אחד וכך זה יישאר. אולי מוטב שאציין שמעולם לא חלמתי על יותר משני ילדים, ותמיד האמנתי ששניים בכל מקרה יהיו לי.אולי קצרה כאן היריעה, אבל אשמח אם תוכל לכתוב כמה עצות פרקטיות כיצד להשלים אם מציאות שקשה לנו לקבל...תודה מראש

מה אם תביאי ילד עם גבר אחר או מבנק הזרע? זה יפריע לו?חפשי בווינט, הייתה כתבה על מישהי בשם ליטל סימון שעשתה בדיוק את זה, כתבה מ 22.2.17.

הוא כבר הודיע שלא יישאר במצב כזה, אם אבחר לעשות ילד עם מישהו אחר. ואולי כאן המקום לשאול...האם זה בכלל נכון להישאר בזוגיות שבה צד אחד מאד רוצה משהו וצד אחר אינו מאפשר זאת בשום צורה?

מאי יקרה,
זה קשה. אני לא יודע אם פנית אלי בדיוק היום עם השאלה הזו כי ראית את המאמר שלי מהיום בYnet, או שזה צרוף מקרים, אבל אם לא ראית, בבקשה ראי את המאמר:http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4932902,00.htmlאני חושב שתמצאי את עצמך שם.ברור שרצית עוד ילד, וככל שעובר הזמן, את מבינה שאולי זה לא יקרה. אני יכול להבין עד כמה זה קשה. לווותר על חלום גדול כל כך, שהוא במידה כל כך משמעותית גם חלום חיים - לפחות שני ילדים, זה קשה. ובאיזה שהוא מקום, אם זה לא הוא, האם זה יהיה בכלל? אז לא עדיף לוותר על החלום הזה באופן סופי, ולפחות ליהנות ממה שיש?התחושה שזה סופי היא תחושה לא פשוטה. במידה רבה, זה כמו להחליף זהות, מאמא לשני ילדים, לאמא עם ילד אחד. זה כאילו שזה היה ממשי, ואת זקוקה לאבל על הילד שלא הגיע. ועכשיו, את רוצה להשלים עם המציאות, כי אם לא תשלימי איתה, תמשיכי לכעוס על בן זוגך על שמנע ממך את זה, ואת יודעת שזה יפגע בזוגיות שלך.אין דרך קלה, מאי. כמו באבל, כי זה אבל, יש לזה כמה שלבים. מבלי להכנס לדיון הפילוסופי של זה, ראי את זה בוויקיפדיה:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C_%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%A8-%D7%A8%D7%95%D7%A1אני חושב שתתחברי לשלבים האלה, ותזהי היכן את נמצאת. אני חושב (כאמור: קראי את המאמר שלי) שעם תחילת הקשר שלך עם בן הזוג הנוכחי שלך, התחלת עם שלב ההכחשה. כי הוא כנראה אמר לך זאת בעבר, ולא לגמרי האמנת לו. לכן, התחלת שם, ואת בתהליך. כרגע, את רוצה לסיים את השלב האחרון - הקבלה. ודאי שעברת את השלבים שקודמים לזה: שהשלמת את המיקוח, והשלמת עם המיקוח. ועכשיו, כדי לקבל, את צריכה לעבור על שלב הדיכאון.יקל עליך אם תלכי לטיפול. אולי כדי ללמוד לקבל את מה שיש. אולי כדי להחליט אחרת - ונראה שהאפשרות האחרת היחידה שכרגע עומדת בפנייך, בודאות, אם תרצי, היא לנסות להיות אמא חד הורית לעוד ילד. כפי שאת אומרת - אין ודאות שתצליחי, אבל יש סיכוי. אבל אם תנסי - תישארי בלעדיו, ותצטרכי לחפש לך זוגיות מתישהו, מחדש. זה מאד מפחיד, ואני יכול להבין את זה. לדעת אם את יכולה לעשות את זה או לא, אני לא יכול מבלי שאני מכיר אותך. לך יש יתרון בנושא הזה, והוא שאת כן מכירה אותך. התחילי עם ההכרות הזו, והמשיכי להכיר אותך טוב יותר. חלק מהתשובות שאולי תתני לעצמך תהיינה מאכזבות, אבל חלק אולי תהיינה: כמו כולם וכמו כולן, גם אני לא מושלמת. איך אני מצליחה להשיג את המיטב שאפשר, בתנאים האלה, המיוחדים האלה, שלי.כמו שאמרתי, יקל עליך אם תלכי לטיפול, אבל יתכן שתלמדי להתמודד עם האבל לבדך, ולהתאים את עצמך אל התדמית החדשה שלך, זו של אמא לילד אחד, ובזוגיות שבה יש לך עוד שני ילדים בסביבה, שאולי תוכלי להיות איתם בקשר טוב, ולקוות לשמור את הקשר הזה כפי שאת רוצה.