התמודדות עם זוגיות קשה

אני אישה נשואה +4 (ואפילו נכדה) , אני נשואה מזה 28 שנה לאדם קשה , כשאני אומרת קשה אני מתכוונת לכך שהוא לעולם איננו מחייך לאף אחד אפילו לא לנו, לבני משפחתו הקרובים,הוא נכנס לבית ואפילו שלום לא אומר.אנחנו מרבים לריב לעיתים קרובות , ניתן לומר שאנחנו יותר לא מדברים מאשר מדברים (5 חודשים לא מדברים שלושה שבועות כן וכו'), החיים בבית לא קלים שכן בשבועות שאנחנו מדברים אני צריכה לשמור על פרופיל נמוך כי תמיד הוא ימצא סיבה לריב איתי ולקלל אותי .הסיבות לריבים הם בד"כ על רקע הפגישות שלי עם אחותי הוא לא אוהב אותה ולא את אחיי (בלי כל סיבה ), בכל ריב הוא מקלל אותם קללות שאני אפילו מתביישת לספר, אני חייבת לציין שעל אף התנהגותו הגועלית כלפיהם הם ממשיכם לחלוק לו כבוד , רק כדי לגרום לי להרגיש טוב.נקודה חשובה שתדגים עד כמה הוא לא נחמד היא שלבעלי אין חברים ואפילו אחיו אינם מחבבים אותו כלל.סיבה נוספת היא שאני משתכרת משכורת מאוד ממוצעת והוא דורש ממני להתחלק בהוצאות הכלכליות של הבית(אין לנו חשבון משותף- כי הוא לא רוצה) יש ברשותי רכב שקניתי מחסכונות בכדי שלילדיי יהיה רכב (את שלו הוא לא מוכן לתת) אני משלמת את כל הוצאות הדלק והביטוח , אני קונה בגדים לילדים, קניות יויומיות, דמי כיס לילדים הגדולים שכם הם סטודנטים ואין הוא מוכן לעזור להם בטענה שהם גדולים מידי וכמובן את כל לימודי ההשכלה הגבוהה של ילדיי אני מימנתי וממנת.(בכל חודש הוא פותח את פירוט הויזה ורואה על מה הולך כל הכסף ,לאחרונה אף העלים תדפיסי בנק של חשבוני)אין באפשרותי לשלם הוצאת נוספות וזה מתסכל אותי שהוא מבקש ממני לשלם, הוא בעל עסק עצמאי והוא מעולם לא סיפר לי כמה מכניס העסק , יש ברשותנו דירה שאנחנו משכירים והוא לוקח את כל התשלום החודשי לעצמו.בעלי בטוח שבכל חודש אני נותנת כסף לאחותי (לעזור לה כלכלית ) אך אין נכון הדבר , הלוואי והייתי יכולה.בעלי לא עוזר לי בעבודות הבית , אני לא מבקשת שיעזור אלא שישמור על הניקיון אבל אין עם מי לדבר, אני חוזרת אחרי יום עבודה לבית מבולגן (לא כמו שהשארתי ) ואז אני מתפרצת על הילדים ועל כל מי שבסביבה, כשזה קורה הוא אומר לי שאני מתנהגת כמו משוגעת ואחרונה גם הילדים שלי החלו לדבר אלי כך, דבר מאוד פוגע בי.לעיתים אני חושבת שאולי כדאי להתגרש שכן מה טוב בחיים מעין אלה , זוגיות אין אהבה והערכה אין, אז מה נשאר? אני מאוד פוחדת מהנטל הכלכלי ואני לא יודעת מה לעשות.התחננתי בפניו ללכת ליועץ נישואים אך הוא לא מוכן לשמוע ואומר שאני צריכה טיפול נפשי.הוא מתנהג אלי מאוד לא יפה ובזילזול.הרשימה עוד ארוכה מה עליי לעשות??אני חייבת ייעוץ.

מירה יקרה,
לפי התאור שלך את אכן במצב קשה. השותפות ביניכם, לדברייך, היא שותפות מאד חלקית. הוא לא רוצה להגיע ליעוץ, ושולח אותך לטיפול, ואת אומרת שאת חייבת יעוץ, אז למה שלא תעשי את זה?לכי למטפל אישי או ליועץ זוגי, שיעזרו לך למצוא לקבל פרופורציות נכונות על מה שקורה לך, ולמצוא את הדרך הנכונה להתנהל בזוגיות הלא פשוטה שלך, או את הדרך הנכונה לצאת ממנה. ונדמה לי שאיכשהו, כאשר תתחילי ללכת ליעוץ, הוא ירגיש מאויים קצת (כי הוא לא יודע איזה רעיונות "יכניסו לך לראש", או איזו "ראייה מעוותת" תתני ליועץ), ולכן אולי אפילו יצטרף, מאוחר יותר, כדי "להסביר את הצד שלו". אם זה יקרה, אולי יתחיל תהליך דו צדדי, ואם לא, תלכי בדרכך שלך מבלי לספור אותו.

האם תוכל להמליץ לי על יועץ טוב?