התמודדות עם בן זוג עצבני ודיכאוני

שלום
יש לי חבר כבר שלוש שנים, אנחנו גרים ביחד כבר שנה וקצת וזו המערכת יחסים הראשונה שלי (אני בת 24 והוא בן 28).יש פן מסוים בבן זוג שלי שמאוד מאוד מפריע לי וזה כאשר הוא עצבני\חסר סבלנות\דכאוני. כל פעם שזה קורה זה יכול להימשך על פני כמה ימים ואין עם מי לדבר. זה כאילו הבן אדם נהיה רוח רפאים. הבעיה העיקרית היא, שפעם בשנה יש תקופה בין חודש לחודשיים שהדכאון\עצבים לא עוברים. זו כמובן תקופה מאוד קשה שבדרכ בסופה יש לנו שיחה רצינית אחד עם השניה ובכולן עד עכשיו החלטנו להמשיך להיות ביחד כי אנחנו באמת מאוהבים אחד בשני ומאמינים שזו הזוגיות שאנחנו רוצים להשתקע בה.לכן, כל פעם שהוא מתעבן ואני רואה שזה לא עובר תוך שעתיים אני נכנסת ללחץ של "הנה הגענו לתקופה הזו בשנה" ואני מתמלאת בפחד. הבעתי את זה כמה פעמים בפני בן זוגי והוא טוען שהוא לא בדכאון ככ הרבה זמן ושאני לא צריכה לפחד שזה יקרה. הוא גם טוען שבאופן כללי אני חושבת במקרים האלה רק על עצמי, כלומר, איך זה שהוא עצבני או בדיכאון ישפיע עלי (כי הוא לא יסיים את התואר או יתפטר מהעבודה כי נמאס לו והוא זורק הכל). מן הסתם הדברים האלה משפיעים עלי גם ולכן אני מנסה להסביר לו את הרציונליות בלצאת מהבית ולהמשיך ללמוד ולעבוד כי בנאדם לא יכול לשבת בבית עצבני על העולם ולא לעשות כלום.באופן כללי אני מאוד אוהבת את בן זוגי וכן חושבת על חתונה אבל כל פעם שהוא מתעצבן וזה לא עובר לו כל היום, אני משתגעת ופשוט בא לי לברוח מהבית ולא להיות לידו. אני לא יודעת איך להתמודד עם זה.אני תוהה אם זה משהו שאני צריכה להשלים איתו בבן זוג שלי או שזה משהו שאסור לי לוותר עליו בחיים הזוגיים (שקט נפשי). אני יודעת שאתה לא יכול לענות לי על השאלה אבל כל פעם שהעניינים נהיים פחות סימפטיים אני מרגישה צורך לעזוב הכל ולברוח. בנאדם ממוצע מתעצבן מאוד פעם בחודש, ככה שהתחושה הזו מגיעה פעם בחודש חודשיים ומוציאה לי את הרוח מהמפרשים.מה עושים? איך אפשר להתמודד עם העצבים ודיכאון שלו מבלי לחשוב על איך זה משפיע עלי ולמה לא בא לי להתעסק בזה שוב ולברוח

אנונימית יקרה,
כשהוא עצבני, יש לזה השלכות מיידיות על הקשר שלכם, והוא מתרחק ממך. כשהוא בדיכאון, את גם נכנסת לחרדות וחוששת שמא זה יישאר כך לאורך זמן, ואז - איזה מן בן זוג הוא זה, והאם אפשר לסמוך עליו?בקטע הזה, לפחות, הוא כועס, ומבחינתו בצדק, ואומר: את צריכה לסמוך עלי! גם אם אהיה בדיכאון חודשיים, לא היה מצב שלא יצאתי ממנו, אז תני לי את הקרדיט שאוכל לצאת מזה, ואני רק צריך את התמיכה והסבלנות שלך. מה שקשה לך, בגלל החששות שלך שאולי הוא לא ייצא מזה.יתכן שהמפתח הראשוני בהתמודדות עם הקשיים האלה, יוכל להיות דרכים שונות להתמודדות שלו עם הכעסים. אני לא יודע מהיכן זה מגיע, אני גם לא יודע אם יש דרך טובה יותר עבורך, כדי שתוכלי להקל עליו בזמן הזה. ואני מרגיש שיתכן מאד שכאשר את קוראת את החצי השני של המשפט האחרון, את אומרת לעצמך שאת מעדיפה לברוח מאשר להקל עליו, כי את לא מסוגלת, וזה מייאש אותך.כך או כך, בדינמיקה שביניכם, שניכם מתקשים להתמודד. בסופו של דבר זה גם בדינמיקה של כל אחד עם המחשבות של עצמו - כשאצלו זה אולי קודם על מה שקורה לו בעולם, ואולי בעיקר בעולם המקצועי, ורק אחר-כך אולי על אכזבות ממה שקורה בתקשורת שביניכם כשאת לא מגיבה כפי שהיה רוצה, ואצלך זה קודם כל המחשבות על העתיד איתו כשהוא כך. לכן, כך זה נראה, את מוכנה לברוח הרבה מהקשר יותר מוקדם ממנו.סביר שטיפול זוגי יכול לעזור לכם, כדי שלא תרגישו שאתם מתמודדים לבד עם משהו שבאמת לא קל לטפל בו לבד. כאן, פרשתי לך את הדינמיקה שאולי מתרחשת ביניכם, אבל אני לא יכול לתת לך פתרונות כאן, כי אני לא יודע מה מניע את הכעסים שלו, ובודאי שלא את הדיכאון שלו, וגם לא יכול לומר לך שאת דואגת לחינם. יתכן שאת דואגת לחינם בעניין היכולת שלו לחיות ולהתפרנס לאורך זמן, אבל אולי לא לחינם כשאת יודעת שמדי פעם יעלו כעסים שקשה לך להתמודד איתם. אלה הם דברים שאני לא יכול לפתור לך במסגרת הזו, כי אני לא יכול לדעת במדוייק את הסיבות למה שקורה. לכן בדיוק אני גם לא יכול לומר לך אם יש לכם סיכוי או לא, שאולי זו שאלה חבוייה בשאלה שלך. אני רק יכול להציע אפשרויות שאת יכולה לשקול ולחשוב עליהן.ראי בבקשה את המידע שאני נותן עלטיפול זוגי לזוגות לא נשואים, או בתחילת דרכם.

תודה רבה על זמנך

אנונימית יקרה,
אם ענית לי כך, אני חושב שאולי את לא שלמה עם התשובה. תוכלי להסביר?

הייאני מבינה כי ניתן היה להסיק מהתגובה שלי שאינני מרוצה ממענך אך ממש לא כך הדבר. חשבתי רבות על הדברים שכתבת והגעתי למסקנה שהבעיה מתחילה בי.מובן שכל בני האדם באשר הם מתעצבנים פעם ב...אני בעצמי מגדירה את עצמי כבן אדם שמתעצבן מהר, כך שזה אכן לגיטימי לכל אדם להיות במצב רוח עצבני או פשוט לא להיות במצב רוח טוב.אני מרגישה שאין לי את הכלים להתמודד במצבים בהם בן זוגי במצב רוח לא טוב. אני כבר לא חושבת שזה בגלל שאני אוטומטית חושבת שהגענו לתקופה לא טובה או למצב של דיכאון קשה. פשוט אני לא יודעת מה להגיד או לא להגיד כשאין לו מצב רוח. אני לא יודעת למה מצבי הרוח שלו כל כך משפיעים עלי. הרי זה נורמלי לחלוטין לא להיות כל הזמן עם חיוכים מקיר לקיר.מרגיש לי שכמעט תמיד אני מעצבנת אותו עוד יותר כאשר אנחנו מדברים ולכן אני מעדיפה בדרכ לתת לו ספייס ושנבלה את הערבים בנפרד. אני מניחה שזה גם קשור לעובדה שאנחנו לומדים את אותו תואר ביחד והשנה היא שנה מאוד מאוד עמוסה וקשה נפשית.אז בסופו של דבר, השאלה שלי היא איך מתנהגים כאשר בן הזוג במצב רוח מבואס? (מקווה שזה לא כללי מדי וניתן לענות על זה כאן בפורום).תודה רבה

מוסיפה גם קישור להתייעצות קודמתhttp://www.starmed.co.il/forum-93/page-4#axzz50Q5N31h5