התמודדות עם ביקורת בזוגיות

אנחנו נשואים כ 15 שנה .לאורך כל השנים אני חיה במן "פחד" ממנו. שלא ידע, הכל סודי , שלא יראה. אין לי הסבר לזה. למה הכל צריך להיות סודי??. יש לנו חשבון בנק משותף אבל הוא אחראי על הכל והוא נותן לי כסף תמיד!!! כשאני מבקשת אבל שואל למה אני צריכה. אני מפחדת להעיר לו כי הוא צועק ומתעצבן ואני נעלבת. למען הסר ספק, הוא בחור הגון והפחד הוא רק מתגובה ולא חלילה משהו אחר . לא זכיתי להביא ילדים לעולם ולנצח זה נחשב "לאשמתי" .

מיכל יקרה,
מתוך מה שכתבת, נראה שההסבר ל"פחד" שלך, ולכן גם לצורך שלך להסתיר – הוא החשש שלך מביקורת שלו. נראה שקשה לך להתמודד איתה. נראה שהכל בשליטה שלו. כולל "הוא נותן לי כסף תמיד", כשאת יכולה בעצם לקחת בעצמך.השוט שלו כלפייך, הוא שהוא צועק ומתעצבן. קשה לך עם זה.אנשים שונים מגיבים אחרת לעלבון. יש כאלה שכאשר הם נעלבים, או נפגעים – יוצאים למלחמה. לפעמים אפילו מלחמת עולם. לא שזה בהכרח טוב, אבל יש אנשים כאלה. יש אחרים שמגיבים לעלבון בהתקפדות בתוך עצמם. נראה שכך מתנהלים היחסים ביניכם. את מתקפדת. כך שכל תקיפה שלו, כאשר משהו לא מוצא חן בעיניו, מתוגמלת מיידית, כי את מתקפלת, והדברים נעשים בדרכו. לפעמים לטוב, כי הוא לא אדם רע, כפי שאני מבין מהתפיסה שלך אותו, אבל לפעמים ללא טוב – כאשר הרצון שלך נדחק הצידה. וכאשר זה קורה – גם ההערכה העצמית שלך נדחקת הצידה. אולי כי היא לא הגיע לידי ביטוי, ולידי החלטהשלךמה נכון ומה לא, אלא זה נעצר עוד הרבה קודם, בהחלטהשלו.העובדה שזו אולי "אשמתך" (ובזה אני מניח שאת מתכוונת לאשמה 'פיזיולוגית', שאין לך שליטה עליה, ולא לכך שלא רצית יחסים מיניים איתו – ולפעמים גם על זה אין ממש שליטה), נראה שמקטינה עוד יותר את הביטחון שלך, ולכאורה הופכת אותך לפחות "צודקת", ואותו לזה ש"הוא זה שיודע מה נכון, ואני שמחה שהוא עוד איתי למרות שאני כישלון". לא על כל דבר יש לך שליטה.העובדה שהוא נשאר איתך, היא לא בהכרח מקום ל"הכרת תודה", אלא כנראה משום שיש בך גם דברים טובים שמתאימים לו. העובדה שלא זה השיח ביניכם, נותנת לו שליטה. גם זה, אגב, צורך שלו בך, ויוצר תלות שלו בבת הזוג שלו (את!) שנותנת לו לנהל דברים. כנראה שזה חלק מהערך שלך בעיניו, גם אם הוא לא יגיד שאת זה. אבל מצד שני, זה גם בא על חשבונך, כפי שאת כותבת ומסבירה היטב כאן.אני חושב שיש לך הרבה דברים ליישב עם עצמך. את מרגישה שאת מתקפלת ואת לא אוהבת את זה. מצד שני, כנראה שבצד זה יש לך גם "רווח" מזה, כלומר – גם טוב לך איתו. בדברים מסויימים. לא יודע מה נכון לך יותר. זו שאלה מורכבת שצריך לברר אותה. האם את "חלשה" מכדי להתקומם? האם את נמנעת מלעמוד על שלך, ולהתמודד עם אי הסכמות שלו, רק כי את לא רוצה לסכן את מה שיש, כי מה שיש הוא באמת טוב, ולכן עמידה על אותם דברים היא לא הדבר הנכון לעשות, למשל, כי זה באמת לא חשוב מספיק? – אני לא יכול לדעת. אני חושב שגם את לא לגמרי יודעת, ולכן שאלת את מה שאת שואלת.אבל העובדה שאת שואלת את השאלות, מביעה משהו, או תהייה, שאת כנראה חושבת שהיא חשובה. ואת זה אולי תרצי לעשות בטיפול. בעיקר, אם המצוקה שלך בעניין הזה היא משמעותית לך. תצטרכי אולי לחשוב על זה עוד קצת. גם על השאלה – האם את חלשה מכדי להציף דברים, בגלל החשש להפסיד משהו שהוא מאד חשוב לך, וכי את חוששת מ'פעולת תגמול', או חוששת שלא תדעי לדעת לעשות את זה עם אסרטיביות שהוא יוכל להכיל, או שאולי את חזקה עד כדי שלא להציף דברים, כאשר הם לא מספיק חשובים.

קראתי את תגובתך ואני מוכרחה לציין שהייתי המומה מהאבחון המדויק וההסבר הכ"כ נכון לגבי מישהו שמעולם לא פגשת. הצלחת לגרום לי להבין את משמעות ההתנהגות והתגובות שלי. תמיד הייתי מופנמת ושקטה ולכן, התגובות שלו גורמות לי להרגיש חלשה ומובסת. אני מנסה לפעמים לענות ולהגיב אבל גם אם לפעמים אני "מנצחת" בסופו של דבר אני היא זו שלוקחת ללב ומשלמת את המחיר. לעיתים בוכה בלילות והוא אפילו לא יודע שכן, אני לא משתפת. קרה בעבר שהבין וניסה לעבור הלאה אבל אצלי הכל נשאר בלב .בנוגע לילדים, רציתי מאוד וכשלתי.זה עוד מחיר שאני משלמת בגלגול הזה. מאוד הייתי רוצה להגיע לטיפול זוגי אבל כמובן שלא יהיה לי שותף לזה. מאוד מודה לך ! .

מיכל יקרה,
רק עכשיו אני מבין שאת אותה מיכל של שלוש הודעות למטה... זה עוזר לי להבין עוד קצת את המצוקות שלך בתוך הקשר. בשירשור למטה כתבת על הקשיים במה שקורה מחוץ לקשר, וכאן כתבת על מה שקורה בתוך הקשר.את לא צריכה ללכת לטיפול זוגי. יתכן שטיפול זוגי יהיה נכון יותר, ולו רק כי בעלך יהיה מוכן יותר לבחון שינוי, מעצם רצונו להשתתף בתהליך. אבל נדמה לי שכרגע, כך או כך, יועיל לך יותר טיפול פרטני, שלך לבד. את צריכה לחפש את דרכך, וגם – לבחון את דרכך בתוך הקשר הזוגי שלך, עם בעלך. לא, זה לא קל, אבל יתכן שעם קצת הדרכה נכונה, תצליחי אפילו למצוא את מקומך בתוך הקשר, ואם זה לא יסתדר – לחפש את דרכך לעצמך, אם או בלי קשר הנישואים. כך או כך – יש לך עבודה לעשות, ואת יכולה לעשות אותה.

יש לנו אותו שם אבל זו לא אני . לצערי הרב, כפי שכתבתי אין ילדים. אין לי מאהבים או אקסים . אחת שמפחדת לדבר ושומרת בלב. בדיוק כפי שאבחנת בתגובתך הקודמת.

כתבתי תגובה ואני לא רואה אותה.כפי שכתבתי , לצערי הרב !! לא זכיתי להביא לעולם ילדים. אין לי מאהבים או אקסים. סתם אחת שלוקחת ללב ושותקת. בדיוק "ההיא" שאבחנת בתגובתך הקודמת .

מיכל יקרה,
נכון, את צודקת. זו היתה טעות אופטית שלי.אבל כך או כך, מה שכתבתי לך נכון לך. שכחי בבקשה את הפיסקה הראשונה, אם את יכולה. הפיסקה השניה עדיין מדוייקת לך, ונדמה לי שכתבתי אותה קודם, ורק לאחר מכן הוספתי את הראשונה, כאשר חשבתי שמדובר באותה פונה. אבל הפתיע אותי שמה שכתבתי כאן, בפיסקה השניה, עדיין מתאים.