התמודדות עם אחות קנטרנית של בן זוג

ביי, אני בת 24 יש לי חבר 10 שנים לפני כשנה הציע לי נישואים וקבענו תאריך ליוני הקרוב. היחסים ביניו בלי עין רעה מדהימים... התקשורת בינינו אני חושבת שלא לכולם יש אותה אנחנו מדברים על הכללל הבעיה שלי היא עם גיסתו... היא בת 25 היא נשואה לאחיו והם יצאו 9 שנים יחד.... אני החברה הראשונה בבית מבי כל הגיסות כשהיא הגיעה לבית והכרנו התחברנו בצורה מדהימה היה בינינו חיבור היינו הולכת לבלות קניות מתכננות טיולים יחד הכל עושות יחד ובמקביל איחדנו בין האחים הם התקרבו כי לפני לא היו כל כך קרוביםם....הבסיס שלנו התחיל כטוב ועם הזמן התחילו דיבורים על המשפחה של החבר שלי כי היה על מה לדבר... אחותו הייתה מדברת עליי לרעה איתה ואמא שלו וכו' והיא הייתה מספרת לי בזמן שאני הייתי ילדה תמימה בת 15 זרמתי ועשיתי טעותתת ....אחרי שכבר לא יכולתי לסבול את זה לבד כי היא תמיד דרשה שאני לא יספר לחבר שלי את אותםם דברים החלטתי לספר לו (לא סיפרתי כי היה חייל יוצא כל 21 ולא רציתי לגרום למריבות) סיפרתי לו ומאז התחיל הבלאגן הגדול.... היה ריב היה ברוגז כל הקלפים נפתחו מי אמר ומה אמרו אחרי שהיה ברוגז ארוך היא פנתה אליי לדבר דיברנו על הכל סלחנו והמשכנו להיות חברות בהחלטה שלא מדברים יותר על המשפחה.... במהלך החברות שלנו אני למדתי אותה המון דברים לגבי החיים ושיניתי אותה והוצאתי אותה מכל מיני דעות מקובעות שהיו לה על החיים ...ורק לטובה...טוב...הכל המשיך כרגיל חברות מבלות צוחקות קניות טיולים וכו'... וכל כמה זמן היה מתפרץ בינינו ויכוח ואז שוב הסיפור חוזר על עצמו פותחות קלפים כל אחת אומרת מה שמפריע לה משלימות והכל כרגיל עם הזמן זה החמיר ונהפך למריבות לעיתים קרובות...עד שלא יכולתי לסבול את זה יותר וביקשתי שלא ניהיה יותר בקשר...היא שיברה איתי הסבירה לי שאין לה אופי כמו שלי שהיא לא חמה ואוהבת ומפגינה את זה והיא לא יודעת להפגין רגשות וכו'.... הבהרנו עינינים ומאז המשכנו להיות חברות בתדירות נמוכה הרבה יותר...היא התחברה לבנות שפתאום היא מגלה אליהם הפגנת רגשות הייתי רואה הכל בפייסבוק או שומעת אותה כי אנחנו גרות באותו בית... אז אני הייתי שואלת את עצמי כלפיהן היא כן יכולה להפגין רגשות? הייתי מפנימה אבל ממשיכה לדבר איתה כרגיל היו מצבים שהיינו מתרחקות ולא מדברות ממש שלום שלום בקושי והייצי מרגישה שהיא מנסה להראות לי כל מיני סימנים שיש לה חברות אחרות ושהיא נהנית גם בלעדיי וכו'... היה לי כאב בלב אני לא יכולה להגיד שלא אבל כאב נורמלי שנפגעתי מחברה עם הזמן הכאב גדל וכל מילה שהיא אומרת או מראה למישהי אחרת מעצבןן אותי כי היא גורמת לי להרגיש שלמילים שלה יש כוונה לפגוע בי.... אנחנו חברות למראית העין של כולם בפנים אני לא מרגישה שאני רוצה לביות חברה שלה אבל אני לא יכולה אנחנו מתראות תמי ושאנחנו יחד ושהכל טוב כיף לי....להיות בחברתה...היום היא נשואה ואני לפני נישואים והגיעה חברה אחת חדשה לבית של אחד האחים... אני הכרתי אותה והכל בסדר אבל היא התחברה אלייה יותר הן יוצאות לקניות יחדומה שאני הייתיעושה איתה היא היום עושה עם החברה החדשה...אני מפרגנת ואין לי בעיה עם זה באמת מהלב אני אומרת אבלללל כשהן חוזרות מקניות היא מראה לי את הבגדים וכו'... ונועלת איתה את החדר...בזמן שאני לידם... זה משהו שפוגע בי נורא... פגע בי באותו הרגע... יש עוד מלאא מקרים דומים שאני מרגישה שהיא פוגעת בי אבל אני לא מראה שאני נפגעת וממשיכה כרגיל לדבר לצחוק וכו'.... אני ילדה שלא אוהבת להתווכח והיא הייפך ממני אין לה בעיה לצעוק לריב ולעקוץ במילים... המון מקרים שהיא עקצה אותי במילים וספגתי לא עניתי החבר שלי יותר עוקצני ממני הוא זה שעוקת כשצריך...המון מקרים ביקשתי סליחה כשלא הייתי צריכה רק בשביל השקט היום זה אחרת אבל היא מכירה אותי כל כך טוב שהיא כבר קוראת אותי ויודדעת בדיווק איפה לפגוע בי אני מרגישה את זה יויודעת... המצב שלי בבית עם המשפחה הוא סבבה אני מכבדת אני מנוסמת אף פעם לא רבו איתי כי אין על מה אני מאוד נוחה והיא הייפך ממני לא אומרת שלום שנכנסת לבית רבו איתה המון פעמים בבית עם כל האחים היא רבה דיברו עלייה וימשיכו תמיד לדבר עלייה אבל איכשהו אוהבים אותה... תמייד לעיני כולם הכל בסדר איתה...והיא מדברת עם כולם על כולם (מרכלת הכוונה) היא נחש מתחת לקש והעניין שכולם יודעים את זה.... יש מצבים שאני כבר לא יודעת איך להתנהג איתה כי אני מחדת להתרחק ממנה לא אוהבת ברוגז בחיים שלי אני לא רוצה לפתוח בריב כי היא יכולה לעקוץ אותי על המון דברים ואני יפגע ממנה תמיד בויכוחים איצתה יוצא שהיה בינינו אי הבנה איכשהו היא תמיד יוצאת הבסדר... למה?? אני במצב שאני לא מבינה מה קורה לי? קנאה? תסכול? לא יודעת מה לעשות והחשוב שתדע זה שהחבר שלי יודע הכל מהכל ותומך בי אומר לי לענות לה אבל אין לי את האומץ לענות לה כמו שהיא עונה לי על כל מיני דברים....מה עושים?

א.נ. יקרה,
המכתב שלך ארוך מדי, ועברתי עליו ברפרוף (עדיף ברפרוף מאשר בכלל לא בשל קוצר זמן). אני מבין שיש לך בעיה עם אחותו של בן זוגך, שהיא קנטרנית, רבה עם כולם, ומנסה לפעמים להתקרב, ולפעמים להזיק, ואין לך הרגלי מריבות כמו שיש לה, שזה אומר שאין לך פה גדול כמו שלה. ואולי בצדק, כי את פחות מוכנה לפגוע מאשר היא. מכיוון שבן זוגך איתך, הייתי פשוט ממליץ לך להתרחק ממנה ככל האפשר. בדיוק כפי שעשית. אין סיבה שתיפגעי כאשר היא לא מתקרבת אליך, כי המטרה שלך היא לשמור מרחק. יש לך בן זוג נפלא, המשפחה שלו איתך חוץ ממנה, אז פשוט שמרי מרחק, והיי מוכנה לכך שפגיעות עוד תהיינה, כי ככה היא.האלטרנטיבה היא לעבוד על הזוגיות שלך ושלה, ואני לא חושב שיש לשתיכן כלים להתמודד עם זה, כל אחת מהסיבות שלה.