התלבטות בנישואין: איך לנהוג?

http://www.starmed.co.il/Forum/Msg/574355צירפתי את המכתב האחרון בשירשור הקודם.סיפרתי לך על פעמיים שבהן בן הזוג "הקדים" אותי בקשר. נדמה לי שזה גרם לך לחשוב שאם זה קרה לי עם אנשים שונים, כנראה שזה משהו בי. כלומר - שקשה לי להתחייב באופן כללי. ולא לקחת בחשבון את האפשרות השניה, ששניהם (במקרה או לא) היו מהירים מדי. אני צודקת?"מהר" ו"לאט" הם מושגים יחסיים, אז נראה לי שהגבולות כאן לא ברורים, התרבות שבה חיים קובעת אותם.בכל מקרה:א. אני לא פוחדת מהתחייבות, אני לא "פוחדת" מילדים, ממש לא.ב. אני בעד תקופת ארוסים קצרה ככל האפשר (הזמן שלוקח לארגן חתונה). אני דתיה, וזה אומר שלפני החתונה נמנעים ממגע, ובעיני זה דבר שקשה יותר לעמוד בו כשמאורסים. ובכלל, ברגע שמחליטים, אין מה לדחות את החתונה.בקיצור - הצורך שלי הוא לא בעוד חופש, אלא בעוד קצת זמן כדי להיות בטוחה בהחלטה.

לורי יקרה,
העליתי אפשרות, ובחנת אותה, והשבת שלא. ואני מוכן לקבל את מה שאת אומרת. כלומר, שאת רוצה להיות בטוחה בהחלט, וללא שיפעילו עלייך לחצים. העניין הוא שכן מפעילים עלייך לחצים, ואז השאלה המרכזית היא איך לפעול, להחליט ולא להילחץ וגם לא לדחות בתנאים האלה.את רק צריכה להבין שאם את רוצה להמתין כדי להיות בטחה בהחלטתך, משמע שהיום את לא בטוחה עדיין. וכאשר בן זוגך רוצה בך, ואת משדרת לו (בהכרח) שאת לא בטוחה, הוא מאבד בטחון, וכשהוא מאבד בטחון זה משפיע על ההתנהגות וההתנהלות שלו, ואז את בטוחה עוד פחות. במילים אחרות, יכול להיות שנקלעת למעגל של היזון חוזר שלילי. אמרתי לך, במכתבי הראשון אליך, מה את יכולה להגיד לו כדי להקטין אצלו את הפחדים. חשבי לא רק על התוכן, אלא גם על אופן האמירה, כי גם הוא חשוב. אבל זכרי שכל עוד את לא בטוחה באמת, הוא יקלוט את זה, אלא אם תחייבי את עצמך - ואת זה את הרי לא רוצה לעשות. לא כרגע. מה שאומר שאת במלכוד, שהוא אופייני בשלב הזה אולי יותר לגברים מאשר לנשים, ואולי ירגיע אותך שאת במצב טוב יותר מאשר לו את היית זו שצריכה לרדוף אחר בן הזוג שלך, כלומר, זו שרוצה יותר. כרגע את היא זו שבשליטה והוא בלחץ. זה מצב טוב יותר. אלא שאת פוחדת לאבד את השליטה, אם בן זוגך יחליט ללכת. זה המשחק שבו תצטרכי למצוא את הפשרה בין שני דברים ששניהם טובים בעינייך, האחד הוא נישואים, והשני הוא להיות לבד ולהתחיל לחפש את הגבר הבא.