התאהבות: להתמסר לתחושות

שלום
לך ד"ר אורן חסוןהמצב שלי הוא די מסובך..אני עם חבר שלי כבר 6 חודשים אנחנו בני 23, מאוד נהנים יחד צוחקים, מסתדרים יפה..הבעיה היא שאני חשה כלפיו איזושהי תחושה של חיבור מסויים אך לא יכולה להגדיר שזוהי אהבה..כי אם תשאל אותי אם אני אוהבת אותו אגיד לך שלא..אך אני יודעת שיש בינינו קשר מיוחד שלא רואים בכל מקום וגם שלא היה לי בעבר. נוסף לכך חברי טוען שאני לא נפתחת מספיק עם עצמי ,עם הלב שלי כדי שאוכל לאהוב אותו ואף טוען שהוא לא יודע אם אי פעם אוכל לאהוב מישהו מכיוון שאף פעם לא אהבתי ..יש מצבים שאני לא נמשכת אליו ויש מצבים שכן..השאלה היא האם יש לי בעיה האם אני בררנית מדיי הרי אף אחד לא מושלם ובחיים לא אמצא גבר שיענה לכל דרישותיי האם אוכל ללמוד לאהוב אותו עם הזמן שאכיר אותו יותר טוב אני לא רוצה להרוס הכל כאילו כלום לא היה בינינו כי הקשר חשוב לי במקום מסויים...מה תוכל לייעץ לי בנוגע לכך?תודה

הילה יקרה,
יש אנשים שבאמת לא יודעים להגדיר אהבה, או שמדווחים על כך שאף פעם לא התאהבו ושגם לא יתאהבו. יש גם כאלה שראיתי שהתאהבו בכל זאת אחר-כך. ולפעמים זה באמת קצת, כמו שהחבר שלך אומר, שאלה של "התמסרות" - לתת לעצמך ללכת עם התחושות שלך ואיתו בלי לעשות חשבונות לעצמך. לא תמיד זה עובד, אבל זה יכול לעבוד. כלומר, יכול להיות באמת שאת פשוט לא מאפשרת לעצמך להתאהב, למרות שהוא הגבר הנכון לך. חבל שלא אמרת אם היית מאוהבת באיזה שהוא גבר/ילד אי פעם בעברך. אבל אם טוב לך עם החבר שלך היום, נסי לקחת לך חודשיים-שלושה של העדר ציפיות, שבהן תפסיקי גם להגדיר לעצמך מה זאת אהבה, תפסיקי לשאול שאלות ופשוט תהיי שם, ואולי תרשי לעצמך קצת להיסחף.