הרפס וזוגיות: דילמה מוסרית ואגואיסטית

שלום רב
יש לי נושא שמאד מציק לי.אני בן 32 ויש לי הרפס באיבר המין שמתפרץ מידי פעם. התחלתי בקשר עם בחורה שטוב לי איתה ואפילו היה ביננו סקס (לא בזמן ההתפרצות כמובן).השאלה שלי היא אם, מתי וכיצד לבשר לבת זוגתי (אם בכלל ופשוט להיזהר)?לדעתי שאלה כזו בתחילת הקשר סופה להרוס את מערכת היחסים הנוכחית והעתידית.אם השאלה תגיע כעבור זמן ארוך יותר, אולי תרגיש בת זוגתי נבגדת.אם לא אגיד כלום ואמנע מקיום סקס בזמן ההתפרצות אצטרך לתרץ ויתכן שסודי "האפל" יתגלה..אם לא אגיד כלום ופתאום בת זוגתי תידבק ותדע שזה ממני אזי זה יהיה סוף הקשר ביננו.אם המחלה תתפרץ אצלי כעבור תקופה מסויימת ולא גיליתי לה, היא תחשוד שבגדתי בה עם אחרת.איך לנהוג בנושא עם בחורות אחרות שאולי אכיר בעתיד?מחקרים מראים שיש לרבע מהאוכלוסיה את המחלה הזו. ובנוסף, אין מרפא אך מחלה זו אינה מסכנת חיים כלל.לסיכום, למרות שנאמר (בקריאה שלי...) שבחורות מעריכות פתיחות וכנות, כבן אדם אני חושב שאין מישהו שפוי/שפויה שייכנס למערכת יחסים כלשהיא עם מישהו שעלול להדביק אותם במחלה לא נעימה ושלא ניתנת לריפוי במיוחד אם זה נעשה בפגישות הראשונות.מה עושים? אני ממש בדילמה קשה של עצמי מול המוסריות שבעניין.תודה מראש

גיל היקר,
לו לא היה לך הרפס, מתי היית רוצה שבחורה תספר לך שיש לה הרפס? ואיך היית מגיב? ואולי דווקא משום שאתה יודע איך היית מגיב אתה חושש, ורוצה תשובה קלה?אין תשובות קלות, ואתה בדילמה, ובצדק. הצד האגואיסטי שבך יודע שאם תלבש חולצת טריקו שעליה כתוב: אני חולה הרפס, מרבית הבחורות יתרחקו ממך. למה להן להסתבך, נכון? אז הצד האגואיסטי שלך אומר – אל תספר. לך עם זה עד שהיא תתאהב בך עד כלות, ואז כבר לא תהיה לה ברירה, ושהיא תדע שהיא ואתה תצטרכו ביחד להיות כל הזמן על המשמר, כדי שלא תידבק, וכן שצריך להיות לה אמון מלא בך. מצד שני, אם תספר לה מאוחר מדי, וזה עדיין הצד האגואיסטי שלך מדבר, יכול להיות שהיא כל כך תכעס על שהסתרת ממנה וסיכנת אותה, שהיא תעזוב אותך, וסתם בזבזת את זמנך ורגשותיך ותקוותיך על מישהי שלא נשארה איתך.הצד המוסרי שבך אומר: תגיד מייד, כדי שהיא תעשה החלטות ביחס למידת הסיכון שלה כרצונה, כי זו זכותה כאדם. אלא שאתה יודע שאם כך תנהג, הצד האגואיסטי שלך לא יוכל לבוא על סיפוקו, כלומר, תשאר לבד.אז תשובות קלות אין. אני חושב שהפשרה הנכונה ביותר תהיה לאחר שנוצר ביניכם קשר טוב של עניין, ועוד לפני הסקס (!). זה מחייב אותך שלא להיגרר מהר ליחסי מין, אלא לאחר שההכרות ביניכם תעמיק. זה המחיר שאני חושש שתצטרך לשלם, אבי, אם אתה רוצה להיות הוגן איתה. ואז, אתה צריך לעשות איתה שיחה גלויה שבה תבהיר שהיא חשובה לך מאד, ולכן אתה חושף את מה שאתה חושף, וספר לה, מנקודת מבט רפואית, מהם הסיכונים, ואיך אפשר להמנע מהם, כדי שתבין במה דברים אמורים. נכון שתפסיד בחורות בשיחה כזו, אבל אלו שתישארנה, באמת תישארנה, ויעריכו מאד את גילוי הלב, הדאגה להן, ואת האופן שבו סיפרת להן.