החלטות קשות ופרידה: תובנות

ניפרדתי בהחברה שלי על אף שני מאוד אוהב אותה וממש מיתגעגע אלהוגם מאוד דועג לה היא חולה בתרשת נפוצה וממש מוגבלת בהכולניפרדנו כי אני רוצה ילדים והיא לא יכולה מינסיבות רפאיות גם לא רוצה ביכלל לשמוע על ילדים אומנם אנכנו לא יחד כבר בערך שבועיים כך אני ל מפסיק לחשוב אלהאם היא מרגיש טוב אם מטפלים בה כמו שצריך אם היא אוכלת טוב זה לא יוצא לי מהראשהיא לא רוצה לדבר איתי היא ממש כואסת שעזבתי היא לא מקבלת את זה שאני רוצה ילדים. אני תיפלתי בה זמן הרוך ממש בהכול מה לבשל את האוכל הכי טוב שיש רק במיסעדות פער וטיפולים שיאצו הילינג שאני מבצע ליהיות ממש הידים והרגליים והעיניים שלה היא ממש חסרה לי יש לי מצד אחד חור גדול מאוד בלב ומעוד עצוב לי שאני לא איתה מצד שני ירד לי סלע ענק שישב עלי ויש לי סוף סוף אוויר אני ממש לא יודע מה גרוע יותר זה פשוט גומר אותי. איתה זה מאוד מאוד קשה בגלל הטיפול הרב בה והידיעה שאין ולא יהיו ילדים. ובילעדה הגעוגעים אהבה שממש לא כבתה הראש שלי מלא בדעגה להממש כואב לי מיפנים אני מאוד אוהב אותה אף שאני יודע שזאת זוגיות שרק אני יכול לתתולא יהיו ילדים ומשפחה ממש אי אפשר ליבנות אבל ממש קשה לי כי אני אוהב את הנשמה את הלב הטוב שלה אני לא רעיתי בחיים שלי שם אשה אם יותר אהבה וטוב לב ואופי חצי ממנה ניסיתי להכיר כך הןניראו לי כמו פשרה עלובה לידה למרות שהן מתפכדות והיא לאאני פשוט לא יודע מה לעשות וזה ממש ברסק אותי

אביתר יקר,
אכן כתבת לי לפני כמה ימים, והקישור נמצאכאן.אני לא יודע אם פתרונות אחרים, כמו אימוץ ילדים, היו יכולים להיות ריאליים בשבילכם. אני מניח שלא, אחרת בודאי זה היה עולה ביניכם או במכתב שלך.אין ספק שלשניכם קשה. אם החלטת להיפרד ממנה, רק טבעי שהיא תהיה מאוכזבת, כועסת, עצובה, ואולי גם במצב נפשי קשה. ואם אתה אוהב אותה, אכן אין ספק שתרגיש במעורב גם דאגה וגעגוע עזים, וגם הקלה. ולכן כתבתי לך שאת ההחלטות אתה הוא שצריך לעשות. אף אחד לא יכול לעשות בשבילך. וגם אף אחד לא יכול לחיות במקומך את העצב, את הגעגוע, ואת הקושי שלך להתמודד עם יסורי המצפון שלך, לאחר שהחלטת לעזוב אותה. ההחלטה היא שלך, ובכל החלטה שהיא אתה הוא שתישאר לחיות איתה לטוב ולרע, ואין החלטה "טובה", כפי שאתה רואה.אלא שכפי שכבר כתבתי לך קודם, וכפי שאתה רואה עכשיו, כל מה שתחליט, אינו מסתיים ברגע ההחלטה. זהו תהליך, ותהליך קשה וארוך, עד לשלב שבו תוכל לחיות בשלום עם ההחלטה שלך ועם ההשלכות שלה. לו בחרת לחיות איתה בכל זאת, היית צריך להשלים עם ההבנה שלא יהיו לך ילדים. וכשבחרת להיות בלעדיה, אתה צריך ללמוד להשלים עם הגעגוע, יסורי המצפון, ועם העובדה שאף אחת מן הנשים שתמצא אחר-כך לא תהיה היא.