החלטה נבונה: איזונים ורגשות

שלום
אני נשואה מעל 20 שנה, ב3 וחצי שנים האחרונות נהלתי רומן מחוץ לנישואים,אהבה ענקית,חברות של אמת וחלומות לחיות יחד.לפני כיותר משנה הוא התגרש (לא בגללי) והמתין לי שנה שלמה כאשר אני עדיין חיה בתא משפחתי ובמקום מרוחק(ומבקרת לעיתים), לא ארחיב יותר מידי אבל לא יכולתי לפרק את הבית עד יולי הקרוב בשל מחוייבות משפחתיות מורכבות.לאחר עליות וירידות בשל ההמתנה הארוכה לי, נפרדנו כי לא יכל יותר ולא רצה לחיות בסתר יותר,ושישמח לקבל אותי אליו אבל כשפרודה.כואג לי מאוד ונאלצת להתמודד עם חווית פרידה קשה בתוך תא משפחתי.מנגד בעלי מוכן ללכת ליעוץ זוגי ומוכן להשקיע ולהעיר את מערכת היחסים שלנו מחדש (הוא אבא נפלא,אדם טוב ומפרנס נהדר)אני יודעת שהבחור שהתאהבתי בו שמילא את החום שהייתי חסרה בו במשך השנים- לא בהכרח יתאים לחיים שלי (פערים כלכלים גדולים, שכליים, אמבציוניים וכו...)אני יודעת רציונלית שצריכה להמשיך הלאה...עבור הילדים הנוחות האישית והמשפחתיות כולה.אבל הלב כואב ובוכה....איך מתמודדים עם כאלה כאבים ועוד במסגרת משפחתית?והאם זאת החלטה נבונה?

עינב יקרה,
כן... את עושה החלטה נבונה.האם נכון לעשות החלטה נבונה? - כאן אנחנו נכנסים למורכבות של החלטות, של העולם הרגשי ושל העולם המעשי. מה חשוב יותר? מה חשוב פחות? איך תרגישי אם תוותרי על האחריות ותהיי אגואיסטית?יש בך אחריות. היא הגבילה אותך קודם, והיא מגבילה אותך עכשיו. אפשר להבין מזה שהאחריות היא חלק חשוב מהאישיות שלך, ושיש בך איזונים בין רגשות וצרכים שונים. זה טוב וחשוב. האם זו רק אחריות? האם, אולי, זה יותר פחדים? האם זו התובנה האגוצנטרית שאהבה זה מעולה, אבל שיש לך עצמך צרכים אגואיסטיים חשובים אחרים? או אולי שהצרכים של הילדים שלך, וכן - גם של בעלך שאת מעריכה מאד, הם צרכים שהם חשובים לך, כי גם ההערכה העצמית, המוסרית, יכולים להיות חשובים לך כמשהו אגואיסטי לגמרי. כי אחרת יהיה לך קשה להעריך את עצמך. זו אמירה מורכבת, אבל אולי נכונה. כי כמו כולנו, כמעט, את יוצרת איזונים בעולם המוסרי שלך, והצדקות לדברים מסויימים ואי הצדקות לדברים אחרים.נראה לי שאת יכולה להרוויח הרבה מטיפול פרטני, שבו תוכלי לבדוק עם עצמך את כל ההבטים המורכבים הללו.

אהבתי את התשובהאני מניחה השאלה הגדולה היא לא האם ללכת בעקבות האהבה... אלא האם היא "תחזיק מים"...אולי חוששת אכן שכש"הירח דבש" יגמר, אאלץ למצוא את עצמי עם קשיים כלכלים (כי הוא בהחלט לא מסיים חודש ובעלי איש עסקים שמרוויח לא מעט)ובהחלט עם חיים פחות נוחים, עם 3 ילדים נוספים שלו...ובטוח בטוח לא אלקק דבש... ואז השאלה היא אם לא אצטער... אם לא אומר מה עשיתי?הוא מילא לי חום אדיר בזמן שבעלי חסר אנטלגנציה רגשית.לעיתים הרגש מתעתע ומונעים לפיו... כואב... יעבור בסוף...תשאר ערגה וגעגוע... אבל כמה משקל יש לתת לרציונל? והאם אהבה לצד קשיי החיים לא תעלם או תכנס לשגרה...ואולי... פשוט לא טוב לי בעלי? וצריכה אדם אחר שיענה על שני העולמות, גם אדם שעשה משהו בחיים וגם חם ואוהב...כי כרגע נעה בגלים של רגש ורציונל... כאשר הרגש אומר... לכי בעקבות האהבה...והרציונל אומר... מה השתגעת?? גן של שושנים לר יהיה שם.כנראה רק זמן יאמר לי אם עשיתי את הבחירה הנכונה??

עינב יקרה,
הנה, אם את שואלת אם האהבה "תחזיק מים", את גם שואלת אם זו החלטה נבונה. וכמובן שאת לא יודעת, וגם אם תדעי בברור שהיא תחזיק מים, עדיין את צריכה לשקול גם כמה שנים היא תחזיק מים, וגם את כל המחירים האחרים שאת תשלמי ואחרים ישלמו כדי שיהיה לך טוב במישור הזה.כמובן שאני לא יודע מה יהיה. אני רק יכול לומר לך שבתנאים קשים, שניכם צריכים להיות אנשים מאד מיוחדים כדי להתמודד עם הקשיים שיתעוררו. מילא שאת מדברת על קשיים כלכליים. אם מחליטים להסתפק במועט, עוד אפשר לקיים את זה, למרות שזה מאד קשה בעולם החומרני שלנו. כשאת מדברת על "פערים אמביציוניים", את גם אומרת שיהיה לך קשה להסתפק במועט. כשאת מדברת על פערים שכליים, את אפילו עוברת לשלב נוסף של קונפליקט שעלול להגיע.לא חייתם ביחד. אחד האתגרים המשמעותיים ביותר בחיים זוגיים הוא השותפות. הצורך לקבל החלטות ביחד. מה יקרה אם לא תסכימו זה עם זה? - העניין הוא שאם את מרגישה שאת הויתורים הגדולים שלך כבר עשית, בכך שהתפשרת על חיים פחות נוחים, על הכעסים שמגיעים מצד הילדים שלך ואולי ניתוק חלקי מהם או מהמשפחה שלך, ועוד ועוד, יהיה לך קשה מאד לקבל עקשנות שלו על דברים שאת רוצה והוא לא.הצעתי לך ללכת לטיפול. התחילי שם. יש לך הרבה מה לחשוב, ולשקול, ולהחליט איזה עולם את רוצה לעצמך, ובעיקר, אני חושב - ללמוד להיות שלמה עם העולם שיהיה לך. אחרי הכל, יש לך הרבה יותר משתי אופציות, ולכל אופציה יש המון ואריאציות.אם תרצי להתייעץ על אפשרויות טיפוליות, פני אלי למייל שלי (oh.tipul@gmail.com).