הגדרת ניצול ביחסים: מהי הבעיה?

שלום,
אני בת 22 ומזה חצי שנה מנהלת רומן עם גבר נשוי בן 42. אני לא יכולה לומר שאני אוהבת אותו, אבל בהחלט מאוהבת בו ומחכה בלהט לכל מפגש. טוב לי עם הקשר הזה, אני נהנית ממנו ולא מטרידה את עצמי יותר מידי בשאלה "מה זה עושה למשפחה שלו" (אני לא בן אדם רע, אבל פשוט טוב לי מידי מכדי לעצור את זה). אבל יש דבר אחד שבכל זאת מציק לי: אני לא רוצה להיות מנוצלת. חברותיי אומרות לי שהוא פשוט מנצל אותי - "מצא בחורה צעירה ויפה, מזיין מהצד וכו' וכו'". ובאמת, אני בכלל לא מציקה לו ולוחצת עליו שיתגרש מאשתו (אני ממש לא מעוניינת בזה) ואין ספק שאני עושה לו טוב לאגו. אבל בניגוד לדעתן של חברותיי אני מרגישה שהוא דווקא מאוהב בי ממש ולא סתם מנצל אותי.המפגשים בינינו הם לא רק מפגשים של סקס, להפך. לרוב אנחנו פשוט מבלים, מטיילים, מדברים וסתם נהנים יחד. לא כל מפגש מגיע לזיון.פעם חייגתי אליו בטעות ביום שישי בערב (שלא כהרגלי) והוא חזר אליי מייד, כי הוא לא הבין מה קרה לי שאני מתקשרת אליו בשעה כזאת וממש דאג לי. הוא מפנק אותי במתנות. הוא מייעץ לי הרבה. הוא תמיד תמיד אומר שהוא לא רוצה שאני "אקריב" את עצמי למענו ודוחף אותי להכיר בחורים בגילי (אך הוא מקנא כשאני מספרת לו על המחזרים שלי). הוא בעצמו אומר לי שהוא מאוהב בי (לפעמים הוא אפילו אומר שהוא אוהב אותי, אבל את זה אני לא קונה) ואומר שהוא לא רוצה לנצל אותי.אז מה דעתך ?האם אני "מנוצלת" או לא ??

מרטיני יקרה,
אני לא בטוח שהוא מנצל אותך. יכול להיות שאת מנצלת אותו. אבל כדי לדעת, אולי תצטרכי להגדיר לעצמך מה זה "ניצול". נדמה לי שאת מגדירה "ניצול" כיחסים ללא אהבה, אבל יש מי שיגדיר "ניצול" כיחסים שיש בהם לקיחה מבלי נתינה. או למשל, יחסי מין שמנצלים אהבה של הצד השני, מבלי לתת אהבה. תגידי לעצמך מה זה "ניצול", ואז תדעי. ואולי בכלל ההגדרה לא חשובה כמו איך שאת מרגישה עם זה. אם תתאהבי ביחסים שאין להם סיכוי לעתיד, תהיה לך בעיה, ואם לא, אז לא.