גרויים נוספים בזוגיות: מה עושים?

היי ד"ר חסוןאנו זוג בני 29, 4.5 שנים יחד, עתה מאורסים.הקשר ידע כמה הפרעות חיצוניות אני קוראת להם, כמו למשל אמא שלו שאני לא לטעמה. אבל העניין הזה לתחושתי הסתדר בעקבות שיחה גלויה שלי מולה ומול החבר שלי.בדרך כלל אני מאוד אינטואיטיבית ומרגישה שמשהו אינו כשורהאבל אתמול , אחרי שחזרנו מסידור כלשהו לחתונה, צץ משהו חדש חבר שלי אמר שלאחרונה מרגיש חוסר התלהבות ושעמום מסוים . התגובה הטבעית שלי (אך השגויה) הייתה להיפגע ולכעוס כי לא הרגשתי את זה בכלל, אנחנו כן מבלים יחד, והשגרה היא שגרה טובה ורגילה של ערבים ביחד מול הטלוויזיה, ובשבתות עם חבריםלגבי השבתות- מפריע לי שהוא לא ככ רוצה להישאר בבית שלנו בשבתות ומחפש תמיד לחזור לקרבת משפחה וחברים (איתי) אמרתי לו שזה חשוב גם לפעמים לבלות ביחד בסופש רק שנינו כי זו אוירה אחרת שונה מערבי אמצע שבוע שאנחנו עייפים מעבודהאבל הוא אומר שזה חלק מהעניין , שמפחד שישעמם לנו לבדהוא שאל זה לא מפריע לך שאנחנו יותר מדברים כשאנחנו לא אחד עם השנייה ? אבל בראייה שלי (ואני תמיד מנסה להיות אובייקטיבית עד כמה שאפשר) הכל רגיל, ההתנהלות היא רגילה חיי שגרה נורמליים של זוג אחרי יום עבודהלגבי יחסים אינטימיים אמרתי לו כמה פעמים שלטעמי צריך יותר, שזה מקרבאבל הוא טיפוס כזה שלא מבקש את זה בתדירות גבוהה וזה היה ככה מתחילת הקשר.אני רוצה שיהיה לנו טוב, שהוא יתלהב מהחתונה , שלא ישעמם לו....לא רוצה שיתחיל לפקפק כי בסה"כ טוב לנו אנחנו מסתדרים ואוהביםאבל הוא אומר שמשהו חסר אבל לא יודע לומר מהאת השיחה (הלא מוצלחת מצידי ואני כועסת על עצמי שהגבתי ככה כי זה מביא אותו למצב שלא בא לו לדבר, שגם ככה זה לא בא לו טבעי לפתוח נושאים כאלה) סיימנו בצורה שהוא אמר "טוב יכול להיות שזה נורמלי כמו שאת אומרת אני יקבל את זה וזהו" אבל לא הסתפקתי בתשובה ועדיין נותר לי טעם מררוצה שיתלהב ולא "יקבל את זה"אני אציין רק שאני לא טיפוס משעמם תמיד יש לי על מה לדבר, זה הוא שנשכב על הספה אחרי יום עבודה ושוקע עם הפלאפוןאובדת עצה...

שירי יקרה,
באיזה שהוא מקום, יתכן שהוא צריך גרויים נוספים מעבר לבת הזוג. את כותבת שבבית הוא מבלה הרבה עם הטלפון, שזה אומר או קשרים חברתיים או איסוף מידע, או עבודה או משהו, שכנראה מעניין אותו. הוא רוצה חברים בשבת. הוא מחפש עניין אחר. פעמים רבות, מה שמוסיף עניין משמעותי לזוגיות, זה הצורך באינטימיות. את כותבת שזה ישנו, אבל לא צורך משמעותי עבורו, ולכן כנראה חלש יותר ההבט הזה, שיכול היה להוסיף עניין נוסף בך, ואשר קיים רק איתך ואינו עם אחרים. כשזה חלש יותר, אז הצורך הרומנטי חלש יותר, והצורך להיות איתך קרוב, כשהאינטימיות המינית ברקע, לפעמים כן ולפעמים לא, חלש יותר גם הוא. ואז, מתעצם הצורך בתחומי עניין ובגרויים אחרים.הקשר ביניכם יכול להתנהל טוב מאד כפי שהוא. אבל לפעמים מה שעלול לקלקל הוא דווקא הפחדים שנוצרים בשל השוואה של הדינמיקה הזוגית שנוצרה אצלכם, דרך שיווי המשקל בין הצרכים שלך לשלו, עם מה שקורה אצל אחרים. ומכיוון שלזוגות אחרים יש דינמיקה משלהם, וכל גבר אחר וכל אשה אחרת, כל זוג שונה אחרת מהמוסכמות, וכל זוג שונה אחרת מכם, ואתם עצמכם שונים מ"מה שצריך" באספקטים מסויימים, ודומים באחרים. כל עוד זה כשלעצמו לא מפחיד אתכם, ואתם לא עסוקים בהשוואות, אתם יכולים להיות זוג מוצלח מאד. אם אתם עסוקים בהשוואות, או שלא הגעתם לשיווי משקל יציב אלא עסוקים עדיין בנסיונות משמעותיים ומלחיצים לשינוי, אז יותר קשה ויותר מפחיד. אם שיווי המשקל שלכם יציב, אם אתם מסתדרים היטב זה עם זה ויודעים לקבל החלטות, ויודעים לוותר זה לזה במקומות שאולי פחות חשובים כי לצד השני זה כן חשוב, אז תהיו בסדר. אלו נקודות למחשבה לשניכם להמשך - שמטרתו להמשיך ולייצר יציבות.

ד״ר יקר,
תודה שהקדשת זמן לענות
דיברת על פחדים שנוצרים בשל השוואות
נכון, הוא אמר לי ״אני רואה שאחרים מאוד שמחים ומתלהבים מעניין החתונה ואני לא מרגיש את זה
לפי ההגיון כן אנחנו בשלב להתחתן לפעמים אני כן רוצה ילד אבל רק לפעמים
אני לא מעכל שאנחנו כבר סוגרים חתונה שזה מתקרב...מרגיש שלא עשיתי כל מה שאני רוצה לעשות לא מספיק מוכן לזה״ ושואל ״מה אני צריך להרגיש? למה אני לא מתלהב?
עניתי שהוא קודם כל צריך לרצות את זה...ויש גם את ההיבט שאנחנו שנים ביחד וההרגל נכנס לתמונה וכבר אין לו פרפרים של ההתחלה . אמרתי לו שזה לדעתי שלב אחר וטבעי וזה גם תקופות
שאלתי למה אתה חושב שנישואים יגבילו את החלומות שלך שהרי אני כן בחורה מאפשרת הוא כן יוצא עם חברים וטס איתם לחול אפילו בלעדיי אבל בפעמים אחרות גם איתי
הוא אומר לא יודע להסביר זו תחושה פנימית שמשהו חסר..אז אפשר לסכם את זה ב1. הוא לא בשל עד הסוף לרעיון החתונה (רגליים קרות?) 2. מחפש גירויים וכן מתבונן על הסביבה ששם רואה יותר התלהבות מצד הגבר
דבריו הכניסו אותי לחרדה אני מאוד רוצה כבר להתמסד לי זה מרגיש טבעי איתו והדבר הנכון
אני נפגעת מזה שהתחושה שלו לא מסונכרנת עם שלי
הסברתי לו שהוא לא צריך לפחד מנישואים זה לא הסגר וכמובן שנעשה את הדברים בקצב שלנו
אם הוא רוצה טיול גדול לפני ילד -נעשה טיול ושעדיין יוכל לצאת עם חברים לפעמים בלעדיי שזה בסדר מבחינתי פעם ב, אז הוא אומר אבל את בוודאי תשתני ולא תדברי ככה אחרי החתונה
בסוף השיחה שעשיתי לו אמר טוב זה יעבור לי בטח עוד כמה ימים , לוקח לי זמן לעכל דברים
אבל עדיין האוירה בינינו מרוחקת
השאלה כיצד לנהוג עכשיו כדי לקרב אותו אליי ? ולתקן את המצב?
לנסות להתקרב יותר להרעיף אהבה וכד׳ או דווקא לשחרר את הנושא כדי לתת לו לעכל ולתת לו להתקרב?
ובכלל הפחד הזה שמקנן בי שאולי הוא לא בטוח בי? הוא אומר שזה לא העניין..שאלתי אם מחפש עניין בבחורות אחרות אמר גם לא..

שירי יקרה,
באיזה שהוא מקום, שניכם רוצים להיות במקום שבו אתם "אמורים" להיות. יותר שלמים עם ההחלטה, ללא היסוסים, שהצד השני ירצה מאד (את), בתחושה ש"מיציתי את כל הדברים האחרים קודם" (הוא), וכן הלאה. וכשזה לא, אז תחושת האכזבה מעצימה את הפחדים. כתבתי את זה בתגובתי הראשונה, ואת רק מדברת את זה עוד, אם את שמה לב. והשאלה שאת שואלת היא: טוב, לאחר שדיברנו על זה, והאוירה קצת קדרורית בעקבות זה, האם לעשות משהו מיידי כדי לתקן (להרעיף עליו אהבה)? האם לשחרר את הנושא (מה זה אומר בדיוק)?לשיחות על פחדים וחרדות יש דינמיקה משלהן. לפעמים הצורך להגדיר אותם מעצים אותם, כי אנחנו מנסים להצדיק את מה שמרגישים, ואז גם שוהים בהם יותר, וגם מחזקים אותם באופן... אני מחפש אנלוגיה - למשל, כמו שלוקחים תמונה, ומחדדים אותה. אז קל יותר לזכור אחר כך את התמונה החדה, במקום להניח לתמונה המטושטשת כפי שהיא. מבינה? אז אולי להניח לזה, ולתת לכל אחד מכם לעבד את זה בעצמו עכשיו, תוך כדי התקדמות למקום חיובי והדדי, עם המטרה שכבר היצבתם בפני עצמכם. גם זה כשלעצמו יוצר מומנטום, והדברים יסתדרו מעצמם אולי טוב יותר, וגם ההשלמה עם אי השלמות תהיה קלה יותר. כן... ההשלמה עם אי השלמות היא דבר חשוב, לא רק כשהולכים להתחתן, אלא גם כאשר הולכים לעבוד, וכאשר מגדלים ילד, וכאשר מדברים עם ההורים. כמעט תמיד המציאות היא התמודדות עם אי שלמות, לא?

היי ד"ר חסון,אתה פשוט צודק ומדויק כל פעם מחדש...ואני רואה את זה מעשיתאני מודה לך.