ביקורת או תמיכה בזוגיות?

שלוםרב,
בעלי רוצה כל הזמן ישנה את עצמי, מבחינת לימודים,פנאי(שאני יעשה עם עצמי כל הזמן משהו),שאני ייזום דברים חדשים ,שאני יסקרן אותו,שאלמד אותו כל מיני דברים חדשים שהוא לא יודע, מפריעה לו הפער שיש בינינו והוא גדול מאוד, כבר שנים רבות הוא משכנע ודוחף לי אותו כלפי מלעלה, בכוונה טובה שאעשה משהו בחיי,כל הויכוחים האלההורסים לנו את היחסים, וזה גורר למריבות בנוספים אחרים, הוא מבקש שאני יגש לטיפול, כי הבעיה לדבריו היא אצלי,מה עלי לעשות?אם לא אשפר את המצב עפ"י מה שהוא ביקש, הוא לא מוכן להמשיך ככה,

מירב יקרה,
מה שאני לא יודע לגבי מה שקורה ביניכם הוא אם הוא מרגיש שאת לא מתאימה לו (האם זה נכון?), או אם הוא חושב שיש לך פוטנציאל להשיג יותר, אם רק תתאמצי (האם זה נכון?), או שזה חלק ממאבק כוחות ביניכם, של מי שיותר מוצלח.אני מבין שמצד אחד את מרגישה ביקורת שלו שמפריעה לך (ואולי לכן רואה זאת כחלק ממאבק כוחות ביניכם). מצד שני, הוא נותן לך קרדיט שאת יכולה לשנות דברים ולהתפתח. מה שלא כתבת, אבל, זה מה, בעצם, מפריע לך לעשות זאת? היאוש? הפחד מלא להצליח? עניין בדברים אחרים?

שלום רב,
ראשית, אני מודה לך על התגובה.אנחנו יחד מזה 10 שנים, אפשר לומר שממש גדלנו זו עם זה, הוא יודע שיש לי פוטנציאל ואף אומר זאת מספר פעמים. חשוב לציין שהוא אדם שמנצל את הפוטנציאל שלו בכל זאת נתון ולא משאיר דקה אחת בלי לעסוק במשהו.הוא רואה את חיי החברה בגילאים שלנו וכולם לומדים,מתקדמים, עושים עם עצמם משהו, ורק אני נשארתי כמה וכמה צעדים מאחור...אני חוששת בהחלט מלא להצליח,ומזה מגיע גם הייאוש ,מלהתחיל דברים ולא להמשיך, אולי אני זו שצריכה ייעוץ/טיפול???!!!!??בעבר כבר למדתי מספר פעמים ופשוט הפסקתי באמצע, כי פשוט לא צלחתי בכלום.אפשר לומר כי בזבזתי זמן וכסף רב! אני לא מאמינה בעצמי יותר מידי, ואולי זה משהו שמאוד משפיע עלי. חשוב לומר שמה שקורה בינינו, גורם ליחסים לרדת משמעותית , ובמידה ולא אקח את הדברים ברצינות, כנראה שלא תמשיך דרכנו יחד, עם כל אהבה הגדולה בנינו.בנוסף לזה, הוא חוזר ואומר , כי בכל זמן פנוי, גם אחרי שעות העבודה, הוא רוצה שאעשה משהו, ייזום, ייצור, יקרא, יעסיק את עצמי...תודה מראשמירב

חשוב לי לציין דבר נוסף...הוא חוזר ואומר כי יש בינינו פערים גדולים, ושנינו נמצאים היום במקום אחר, (כמובן שאני מטה יותר, והוא מעלה) הוא רוצה שאני יוביל במערכת היחסים הזו, ולא הוא!

מירב יקרה,
אם כך, מירב, נסי לעזוב את תחושת הביקורת שלו, והתמקדי בעצמך. את אומרת: "יש לי פוטנציאל", או לפחות "בעלי חושב שיש לי פוטנציאל, ואולי זה נכון", אבל גם "אני מתייאשת מהר". והשאלות שאת צריכה לשאול את עצמך הן: א. למה אני מתייאשת מהר? ב. מה אפשר לעשות בעניין?אפשרות אחת היא באמת יעוץ פרטני כזה או אחר. זה יכול להיות יעוץ פסיכולוגי כלשהו, וזה יכול להיות קואוצ'ינג. בכל מקרה, גם אם זה יעוץ פסיכולוגי – שהוא בדרך כלל מקצועי יותר, רצוי שתבחרי מראש מטפל, גבר או אשה, שהם גם יודעים לדרבן, ולא רק להיות פסיביים ולהקשיב. אם את מחליטה לעשות זאת, בררי היטב את אופי הטיפול, והבהירי שאת צריכה מישהו אקטיבי ומדרבן. אם את מרגישה בשיחה המקדימה שזה לא מה שתקבלי, חפשי מישהו אחר.עם זאת, זה לא אומר שלא מגיעים לך רגעי מנוחה מדי פעם, וזמן להרגע ולהוריד טורים. אבל זה נושא שולי, והוא חלק מהדיון ומהביקורת שאת מרגישה ממנו. עזבי את זה. חפשי קודם כל להיטיב עם עצמך, כדי להרגיש טוב יותר עם עצמך. כשתצליחי לעשות זאת, יהיה לך יותר כוח לעמוד מולו ולומר לך שטוב לך כפי שאת. כרגע ממילא זה לא המצב, ולכן קשה לך יותר בהתמודדות מולו, ולכן גם ביקורת שלו מתפרשת אצלך כחדירה לחולשות שלך, וזה כואב.

תודה רבה,אני בהחלט מסכימה עם כל מה שרשמת. ובעיקר את החדירה לחולשות שלי,וזה בהחלט כואב.קשה מאוד לעזוב את תחושת הביקורת שלו, והדברים שנאמרים לי ממנו, אני לא שוכחת ואף חושבת על זה הרבה מאוד, זה משהו שמטריד אותי, ואני לא רוצה שהכל ייהרס בינינו רק בגלל, "שאני לא עושה משהו בחיים שלי"עברה בראשי המחשבה, אולי נלך שנינו לטיפול זוגי,פסיכולוגי, אולי צד שלישי, יבהיר לנו דברים אחרים,מה דעתך על זה? ללכת לבד לטיפול או שנינו יחד?שאלתי את עצמי, כמה וכמה פעמים, מדוע זה קורה לי? למה אני מתייאשת מהר מידי, ובוחרת תמיד בדרך הקלה של "להרים ידיים" ולא להתקדם בחיים (לימודים,תעסוקה, תחביבים ועוד...)אני עדיין לא מוצאת את התשובה של מה אפשר לעשות בנושא, ואולי האופציה של מטפל תעזור לי, אני קצת בלבטים אם באמת אלך לטיפול,אזזזז אצליח.?!?כשמחפשים פסיכולוג, ישנם הרבה התמחויות של פסיכולוגים, כיצד אדע למצוא את המטפל הנכון?תודה מירב

מירב יקרה,
נדמה לי שגם במכתב התגובה שלך את ממשיכה לנסות ולהיתלות באחרים, במקום לעשות מעשה. אני יכול לומר לך כבר עכשיו, בתגובה לשאלתך, שגם אם תלכי לטיפול אין ודאות ש"תצליחי", אבל עצם לקיחת היוזמה היא כבר צעד בדרך. המודעות שתקבלי לנושאים מסויימים כבר תועיל, במשהו. עד כמה? – הרבה תלוי בדינמיקה שתיווצר ביניכם. לכן, קודם כל בחרי מטפל, וכתבתי לך כבר לפי אלו קרטוריונים. דברי בטלפון עם המטפל, ונסי לשאול שאלות מבלי להתחייב עד שתחליטי עם מי את רוצה להיפגש. ואולי הדבר היחיד שאוכל לומר לך הוא שאת לא מחפשת פסיכואנליזה, ואולי גם לא טיפול דינמי שהם פסיביים יותר. אבל פסיכולוגים רבים אינם רק כאלה או רק כאלה, וגמישים בגישה הטיפולית שלהם, אם כי פחות גמישים באישיות שלהם. ולכן, דברי קודם, ואל תפחדי לטעות – כי נדמה לי שזה אולי זה אחד הפחדים הגדולים שלך שבגללם את לא מתקדמת.אם את מתגוררת באזור המרכז, את מוזמנת גם לדבר איתי, כאחד האנשים שמביניהם תרצי לבחור טיפול פרטני. לחצי על הקישור שבתחתית ההודעה כדי לדעת איך מגיעים אלי.