אלימות מילולית: מה לעשות?

אנחנו נשואים בערך 4 שנים יש לנו ילד מקסים בן 3 וחצי, ובשנתיים האחרונות אנחנו כל הזמן רבים ויש לצייין ששנינו טיפוסים עצבניים.אנחנו גרים בבית שאבא שלו חילק לכל הילדים בית לא כזה בית יפה אבל בסדר ,בעלי הוא טיפוס גם כבד לא אוהב לטייל לצאת, בא מעבודה לישון.שמציעים לנו לצאת בשבת הוא כבד על הזמן ישן דכאוני כזה ואני טיפוס זורם.
כשאנחנו רבים זה גם מתפרץ ליד הילד הצרחות ופעמיים בנישואים האלה בעלי הכה אותי לפני הילד גם. כמובן שהילד נבהל וצרח.
הריבים האלה מתחילים מכלום וזה מתנפח ואני מקללת את בעלי לפני הילד מעצבים.וגם בגלל זה הילד מקלל בגן נראה לי וגם משחק עם עצמו ומדבר עם עצמו. ככה הגננת אומרת , אני חושבת שזה בגלל הריבים שלנו או שזה בגלל שהוא גדל עד גיל 3 עם הסבתא . אני כבר לא יודעת אבל הוא ילד מאוד חכם.
אני מרגישה שאני כבר לא אוהבת אותו לא ממשכת אליו בא לי לברוח אבל זה קשה לאן אני יברח עם ילד?
לפחות פעם בשבוע אנחנו רבים ואני מתוסכלת שהילד מתוסכל מזה מכל הבלגן.
מעצבן אותי גם שבעלי כזה כבד לא עוזר בבית וכם מתלונן טיפוס תימני מתלונן כל הזמן חצוף.
אני בת 31 אני כבר עייפה אין לי כוח לריבים האלה אני מתה להתגרש זה חלום! מצד אחד זה טוב אני ארגיש טוב עם עצמי משוחררת שלא מעירים לי על הזמן, מצד שני זה בעיה יש פה ילד ....
החיים קשים אם היה לי בית מזמן הייתי בורחת ! יש לציין שבאמת הוא אוהב טת הילד עוזר קצת לקלח פה ושם.
עשיתי טעות שהתחתנתי מה לעשות אבל למה לי לסבול אני לא רוצה .

מה עושים מתגרשים?
אני רוצה את החיים שלי חזרה את השמחת חיים את החןפש אני תקועה.לפעמים אני נגעלת ממנו בא לי מישהו אחר ממש נגעלת מסקס גם, הכל בלי רצון.

גל יקרה,
את מתארת יחסים שיש בהם אלימות מילולית ופיזית, חלק מזה מצד שניכם. אין פלא שהילד לומד דברים והתנהגות לא נכונים. את חייבת לערב גורמים חיצוניים. אני חושב שהדבר הראשון הנכון הוא ללכת לטיפול עם הילד: בין אם טיפול דיאדי (את והילד ביחד), או להדרכה הורית. דרך זה יעלו הבעיות שיש לכם גם בפני גורמים מקצועיים נוספים. אלו הם שרותי טיפול ציבוריים, שיעלו לך פחות. את לא אמורה להתמודד עם כל זה לבד, כי את לא מצליחה וכי זה קשה לך. בדקי בקופת החולים שלך את האפשרויות בנושא הזה. בנוסף, את יכולה לבדוק אפשרויות נוספות באתר שלי, בדףעזרה ראשונה באינטרנט. את יכלה לפנות לשרותי החרום שתחת הכותרת "אלימות במשפחה", או בשרותי ההקהילתיים, או במרפאה לבריאות הנפש, כולם בעמודה השמאלית שבדף.כך או כך, את צריכה מקורות תמיכה, בין אם מקצועיים ובין אם משפחתיים, שיהיו לצידך ויתמכו בך, ויהיו לצידך גם אם תרצי להיפרד ממנו. אם אין לך משפחתיים, אל אחת כמה וכמה את צריכה ללכת לטיפול לבדך.