אובדן אמון בזוגיות: ניתוח והמלצות

שלום,
אני אתחיל בלספר את הרקע עלינו לאחר מכן את הבעיה.אני וחברה שלי 6 שנים יחד, אנחנו מגיל 16 יחד, עברנו את הצבא, היא התשחררה מיד בתום השנתיים ואני הייתי בקבע שנה, והשתחררתי לפני כחצי שנה, היא בשנה השניה של הלימודים.מערכת היחסים ביננו מאוד טובה, אנחנו יודעים להכיל אחד את השני, להקשיב אחד לשני, להבין את הצד השני ולדעת לסלוח ברגעי משבר. אתחיל ואומר שזאת הבעיה היחידה שאנחנו לא מצליחים לפתור, אך לא רוצים להרים ידיים ולגמור את מערכת היחסים שבנינו.בעבר הבטחתי לה שברגע שאכנס לקבע אנחנו נתקדם ונתארס ונעבור לגור ביחד אך זה לא קרה בגלל שכנראה אני לא הייתי מוכן נפשית ורגשית לכך. השתחררתי ומצאתי את עצמי מחפש עבודה והיא בינתיים היתה לומדת, עד שמצאתי עבודה נורמאלית לקח לי 4 חודשים ואני הרגשתי שזה הרגע להציע נישואין, באותו הרגע חברה שלי התעוררה ואמרה לי שאתה משקר לגבי הקשר שלנו ואתה לא מתקדם לשום מקום ולא מנסה לקדם. אני כן רוצה לקדם אך באותו הרגע עדין לא התחלתי לקדם למטרת אירוסין אלא רק המחשבה לקחתי אותה ברצינות יותר. לפני כחודש עוד פעם התעוררה את אותה השיחה שאני לא עושה כלום ונמאס לי לחכות ובאותו הרגע גם התעוררה האימרה שאני לא מעוניינת לחוות את הרגע כשאני יודעת שהוא יקרה. ושאני לא רוצה לחיות עם ההרגשה שזה קרה בגללי.. אני אמרתי לה שזה ממש לא נכון ושאני עושה זאת כי אני רוצה את זה וזה בא ממני.. וכך כמעט כל שבוע כשאני מתחנן להציע לה בסוף החודש אני שומע וחווה את זה שהיא לא מעוניינת לחיות עם ההרגשה הזאת. מצד שני אני שואל אותה מה היא רוצה לעשות אז היא כן אומרת לי שהיא רוצה להתחתן איתי אבל מצד שני היא לא רוצה לחיות עם ההרגשה שזה בא כאילו ממנה ובא לה שזה יהיה הרגע הכי מרגש בחיים שלה.אני לא מצליח להוריד לה את המחשבה הזאת ולנטרל אותה מלחשוב כך. חשוב להגיד שוב שאנחנו מאוד אוהבים וכן טוב לנו ויוצא שיש מרכיב באמצע שמפריע לנו שאנחנו לא מצליחים להוריד אותו על מנת שנוכל עכשיו להתקדם.

יוסי יקר,
לפי הבנתי את מכתבך, היא איבדה אמון בך לאחר שלא עמדת בהבטחה שלך. יתכן שהיא באמת לא מאמינה שאתה רוצה להתחתן איתה, אם כי אז היה סיכוי סביר שהיתה נפרדת ממך, כדי למצוא מישהו שירצה להתחתן איתה מתישהו. יתכן שהיא רק לא מאמינה שאתה רוצה לעשות זאת בזמן הקרוב, אולי כי אתה לא מוכן לזה נפשית ורגשית, כפי שלא היית מוכן לזה נפשית ורגשית קודם. ואז היא מתלבטת אם שווה לה להישאר אתך או לא. אבל גם יתכן שהיא פשוט מאד כועסת על שאתה מעמיד אותה, בקשר הזוגי שביניכם, במקום החלש. של זו שתישאר איתך תמיד, ולא חשוב מה תעשה. ושתחשוב שהיא תמיד תהיה מוכנה לסלוח לך על כל דבר שתעשה, בין אם זה בגידה, ובין אם זו החלטה משמעותית זוגית שאמורה גם לה להיות שליטה עליה ושאמורה להגיע מתוך רצון משותף. ואם אלו שלוש אפשרויות, הרביעית היא שאולי אתה כן רוצה אותה, אבל לא מספיק. ולכן מי ערב לה שלאחר שתתחתנו, לא תעזוב אותה כשמשהו לא ימצא חן בעיניך.נראה לי שהאפשרויות השלישית והרביעית הן המשמעותיות יותר. לכן היא עוד אתך, אבל בודקת, וכועסת עליך. מבחינתה – בצדק גמור. מה שהיא למדה ממך הוא שאתה לא רוצה מספיק, ושעלולות להיות לזה השלכות שליליות. מה שהיא רוצה ללמוד ממך הוא שיש גם לה כוח, ושאתה כן רוצה מספיק כדי לשמור עליה וכדי שלא לפגוע בה בעתיד. בזה, נטל ההוכחה הוא עליך, וזה חשוב הרבה יותר מרגע מרגש. היא נאבקת אתך על דרך השותפות בזוגיות העתידית שלכם.