טיפול בקינאה וכעסים מצד בת הזוג

שלום
דר'אנוכי גרוש בן 40 זה שלוש שנים עם ילדה בת 5, יוצא עם רווקה בת 36 ללא.תיאום ציפיות, שנינו רוצים דומה בעתיד, הקמת משפחה וכו'.בת זוגי, יש לה מה שאני קורה לזה , מעגל קסמים, פחד ותהיות לגבי העתיד , היא טוענת שתמיד גם שאתה בזוגיות נהדרת ומכילה הייתה לה את התופעה הזאת שהיתה "מבאסת" אותה. וליעיתים גרם לה לסיים קשרים. שמדבר איתה עלינו על הדברים שבעיניי חשובים ושואל להרגשתה אומרת שעושה לה טוב לדבר איתי וזה נותן לה תחושה של המשכיות. לאחרונה אף דיברנו על מגורים ביחד בחודש הקרוב.היא פגשה לאחרונה את הבת שלי והרגישה טוב איתה והיה חיבור טוב מאוד.מצד שני כנראה הבת שלי סיפרה לאמא שלה(לא אמרה זאת אך סימנים לכך מעידים) על הפגישה ומאז יחסים קורטיים טובים הפכו לגהנום בימים האחרונים עם איומים מצד האם כלפיי בלי שעשיתי דבר, כנראה תוך כדי קנאה. אולי עשיתי טעות וסיפרתי שקצת ישנם חיכוכים עם האם וויכוחים והיא אמרה שהבת החשובה ביותר ומאוד הייתה אמפטית אך אז אמרה שקשה לה לשמוע על מה שקורה עם הבת ומתחילה לפתח תסכולים וכעסים כלפי סיטואציה שמעורבת רק בעקיפין בה.לא יודע מה זה אומר, האם לא רוצה להיות מעורבת באוזן קשבת כלפיי או ההיפך הוא הנכון ורוצה להיות יותר מעורבת?האם בכלל זה בריא אחרי מספר חודשים טובים וקרובים לערב בסוג של עימותים עם האם לגבי הבת?ואם לא בריא לערב, אז כהמשך במידה ובעתיד יהיה שינוי בסטאטוס קוו אז צריך לדעת שיש לי בת זוג מתמודד, לא?בתודהאנונימי

אנונימי יקר,
מתברר שאתה מעורב, ויתכן מאד שלא באשמתך, בקינאה וכעסים מצד אשתך, אולי על כך שאתה "מסודר" והיא לא, ואולי בגלל דברים שלא קשורים אליך, אלא לחוסר ביטחון ולחרדות שמא הבת שלה תרגיש שיש לה אמא שאולי תהיה יותר אמא ממנה. אם דברים דומים לא עלו בעבר בכיוון ההפוך ממך כלפיה, אז זה נטו שלה, וזה סיפור שלא קל לנהל אותו, כי זה קשור לדיאלוג שצריך להיות בינך לבינה – וכל דיאלוג כזה קצת בעייתי, כי הוא גם עלול לאיים לכאורה על בת הזוג שלך, תלוי איך היא רואה את זה. יש כאן יותר מדי גורמים, ויותר מדי אלמנטים רגשיים שיתכן שאין לך שליטה בהם כלל, ואולי שיכולה להיות לך בהם שליטה חלקית. אבל זה לא יעבוד מבלי שאתה והיא תדברו.העובדה שאתם חושבים לגור ביחד, הופכת את זה לאיום קשה עוד יותר מבחינת גרושתך, כי אז בכל פעם שהבת שלך תגיע אליך, היא תהיה גם איתה, והיא מאבדת שליטה על המצב. – וזה צד אחד של המטבע.הצד השני – בת זוגך, שכפי שאתה כותב מבינה ומכילה את הבת שלך, אבל מצד שני – יתכן שמרגישה מאויימת מגרושתך, שמערערת את הבטחון והאמון הלא רב שיש לה מראש ברציפות וביציבות של זוגיות. גם זה משהו שאתה צריך לנהל, וזה קשה.ההצעה שלי היא שאתה ובת זוגך תלכו ביחד לטיפול – לא בגלל שהיחסים שביניכם לא תקינים, להפך, בגלל שהם תקינים, אבל בגלל שהם נתקלים בקשיים של גורם חיצוני שלא פשוט יהיה לנהל אותו, כי לך חשובים שני דברים שעלולים להיראות מנוגדים – הקשר שלך עם הבת שלך והקשר שלך עם בת הזוג שלך, אבל הם לא מנוגדים כלל. הצורך להבין שלא, והצורך בסבלנות, הם דברים חשובים. הבת שלך חיה בעולם מורכב, שבו יש לה אבא ויש לה אמא, שהם לא חיים בשלום זה עם זה. גם כך מסובך לה להבין את המורכבות. אבל יתכן מאד שעם הזמן, ואם אתם תהיו סבלניים, ועם הדרכה נכונה בטיפול שלכם, או לחילופין, בהדרכה הורית של פסיכולוג של ילדים – שמן הסתם לא יראה את הילדה כלל, כי לצורך זה צריך הסכמה של שני ההורים וזו כמובן שלא תהיה לכם, אבל כן חשובה ההדרכה והסבלנות של איך להביא את הילדה להרגיש טוב אצלכם למרות מסרים מנוגדים שאולי תקבל מאמה, ועם הזמן היא תדע לחבר את הנקודות. ממש כשם שהיא מחברת את הנקודות בינך לבין אמא שלה, למרות החיכוכים הקיימים. זה רק אולי ייקח קצת זמן.

תודה על תגובתךיש המשך, זוגתי התחילה להעביר אליי דברים והקשר בינינו נהדר אך פעם בכמה ימים "מתעקמת" על משהו הכי בנאלי שיכול להיות ונעלמת לאיזה חצי יום.לדוגמא: למה לא הלכתי להסתפר במהרה כמו שביקשה ממני, ואז מתחילה להזכיר לי שעזרה לי בזה ובזה כאילו קשור.אני רואה בזה שאחד לצד השני זה מהאהבה ורצון להיות ביחד ולא תן לי ואתן לך. ו"לנהל" אותי מבחינת תספורת וכו' זה מוזר, לפעמים נדמה שטוב מידיי והיא מחפשת על מה להתווכח ,הייתכן?

וגם , איך לספר לגרושתי בכלל על בת הזוג בצורה ה״נכונה״ ככה שלא תרגיש מאויימת ותעשה בעיות דרך הילדה?