בשלות זוגית בגיל 20: מה לעשות?

שלום,
אני בן 20 הייתה לי חברה בשנה האחרונה כשלפני השנה הזאת היינו ביחד
בערך שנתיים אבל הקשר נשמר ביננו ונפרדנו וחזרנו רק בגלל
שאני לא הייתי מוכן ועדיין חשבתי על נשים אחרות
לפני שנה החלטתי לוותר על הצורך שלי בנשים אחרות
והחלטתי להיות רק איתה כשקיוותי שהדחף יעלם או יחלש
אבל זה לא קרה ולפני כמה ימים נפרדתי ממנה מהסיבה שזה הפריע לי ביום יום
וכשהייתי חושב על זה זה היה מקשה עליי ונותן לי ספקות של מה לעשות
אני חייב לציין שגם עם הבעיה הזאת יש לנו חיבור מצוין אוהבים אחד את השני
ומאוד טוב לנו ביחד אני רוצה לדעת אם יש לי משהו לעשות כי אני עדיין אוהב אותה
ולא בא לי לאבד אותה אני חושב שיהיה לי תדחף הזה כל החיים לא חושב שזה הגיל
או חוסר ניסיון מיני עם נשים אחרות (יחסית הייתי עם הרבה נשים אולי זה שהשפיע
על הרצון שלי להיות עם עוד נשים)
עוד משהו שאני צריך להגיד אין לי שום רצון בזוגיות עם מישהי אחרת או לאהוב מישהי
אחרת
יש פתרון? אני באמת אוהב אותה אבל לא יודע מה לעשות

בדוי יקר,
אתה, וסליחה על מה שאני אומר, "רק" בן 20. לך זה נראה הרבה, אני יודע. אבל בעוד עשר שנים (חשוב על זה, עוד תוספת של מחצית מכל ימי חייך) תחשוב אחרת, ואולי עוד קודם, ובודאי בעוד עשרים שנה ויותר. היום אתה חושב שאין לך רצון בזוגיות עם מישהי אחרת, ואני מאמין לך. אלא שבמקביל, אתה אומר שאתה רוצה קשרים, שאני מניח שהם אמורים להיות מזדמנים, עם נשים אחרות. אתה לא מתפלא, וגם אני לא, שזה בודאי לא מתאים לבת הזוג שלך. חלק מתהליך ההתבגרות הוא ההבנה שאתה לא יכול להשיג הכל, וצריך להחליט מה חשוב יותר. ובעיקר - לדעת להשלים עם זה. כך שייתכן שאתה עדיין לא שם, ועדיין לא במקום שיכול להשלים עם זוגיות בלעדית. מנקודת מבטך שלך עצמך בעוד עשר שנים - עוד לא התבגרת. אלא שאתה עוד לא יודע את זה. ויתכן שמה שאתה צריך זה באמת להמשיך ולהיות עוד גבר צעיר ומתבגר במשך עוד כמה שנים, לפני שתהיה בשל לקשר אחד וקבוע שלא יפגע בבת הזוג שלו בשל כמיהה מתמשכת לקשר מיני עם נשים אחרות. עם כל הצער, כלומר, שאולי בגלל זה תצטרך לוותר על בת הזוג שלך של היום, בהחלט סביר שתמצא מישהי אחרת אחר-כך, כשתהייה בשל יותר לקשר שוויוני וללא פגיעות הדדיות, אלא אם תתעשת כבר עכשיו ותחליט שאתה באמת יכול להתמסר. כך או כך, אני מקווה בשבילך שבמוקדם או במאוחר תתבגר ותהיה בשל לקשר זוגי בלעדי, כי נדמה לי שזה מה שאתה רוצה בסופו של דבר.

טוב קודם כל תודה רבה על התשובהכן אני מסכים שאני עדיין צעיר ובטוח הרבה השתנה עוד 10 שנים ואפילו פחותוכן הייתי מוכן להתמסר אליה זה מה שעשיתי הבנתי שאני לא יכול לקבל הכל וויתרתי הבעיה הייתה שזה הפריע לי ביום יום אולי אתה צודק ואני פשוט רק צריך לחכות להיות קצת לבד ואז לראות איך אני מרגישאבל אין מצב שאולי זה האופי וככה אני יהיה בכל קשר שיהיה בעתיד?אולי כולנו טועים וזה בעצם הטבע של גבר?ככה זה היה בעבר ככה זה אצל רוב בעלי החייםוהאידיאל של החברה והחינוך שקיבלנו מוטעהואם בעתיד אני אחליט כן להיות בקשר זוגי בלעדיאיך אני יכול לעזור לעצמי פחות לחשוב על זה פחות שזה יפריע ביום יום?

בדוי יקר,
התכונה החשובה שיש לנו, ובעיקר כאנשים בוגרים, היא היכולת לבחור בין נטיות שונות. בא לך ממתק, זה לא אומר שתיקח אותו מהחנות גם אם אין לך כסף. אנחנו שולטים בנטיות שלנו, בשל הצרכים המנוגדים, וביניהם גם צרכים חברתיים וזוגיים שמנוגדים לנטיות מסויימות. זה טבעי להימשך לאחרות, אבל טבעי גם שלא לרצות לפגוע בבת זוגך. כשתחליט מה אתה רוצה, ולמה זה חשוב לך, גם תדע מה לעשות.